על סדר היום - דיונים קודמים

על הצלחה וכשלון – אל מחוץ לעולם-מבחן

יום ראשון, 13 במאי, 2012

בעקבות המפגשים האחרונים של קורס מחנכים תשע"ב (מחזור שישי) שבהם עסקנו בשאלת ההצלחה והכישלון – באופן בו הם כובלים ובאופן בו הם משחררים, ובאפשרות לצאת ממרחב תחרותי למרחב אתגרי, מובאים כאן סדרה של מאמרים העוסקים בנושאים אלו. הראשון שבהם הוא מאמר שנכתב לפני שמונה שנים בערך בעקבות מפגש עם דוד בן יוסף ועוסק באפשרות הרדיקלית שילד יעבור רק דרך הצלחות – רצף של הצלחות. במקביל גם צמחה האמירה שהילד זקוק שיגידו לו רק וכל הזמן שהוא טוב. העמקה מסויימת בעניין האחרון ניתן למצוא בשני השיעורים הבאים: שיעור 1. שיעור 2. ולבסוף, הנה סוג של סיכום ביניים בנושא הזה –

על מרחבי תחרות ומרחבי אתגר. אחד הפירות של מחשבה זו מתגלם ברעין למסגרת חדשה ברוח דברים אלה.

חומר רקע נוסף ניתן למצוא במאמרים הבאים:

מאמר שנכתב לפני מספר שנים על בחינות בגרות – סוג של מניפסט הקורא לביטולם.

ועוד ניסון לנתח את מהותם של מבחנים בבתי הספר.

ריקוד החיוניות

יום חמישי, 7 ביולי, 2011

 

בתמיכה לסדרת המפגשים בגניגר  "ריקוד החיוניות" בהנחיה של דוד בן יוסף ושלי, אני פותח כאן קבוצת דיון ולימוד מקבילה. משתתפים מוזמנים להעיר ולהאיר. דני לסרי

אחרי המפגש הראשון, רוצה בעיקר לומר שהיה לי עונג לקחת חלק במעגל אנשים מברכים. ולחדד את השאלה שנדמה לי שעוברת כחוט השני בכל לימודנו. אכן, אני מאמין שדוד הוא לא יחיד סגולה, ולכל אחד מאתנו יש עוצמה אדירה, חיוניות רוחשת, סמויה לא כבויה, הממתינה לפריחה. יכולתי לחוות את העוצמה הזו של כל אחד במעגל, כמו גם את המורכבות של היכולת והנכונות לבטא אותה. והשאלה לפיכך, בעיניי, היא לא איך להיות עוצמתיים – אנחנו עוצמתיים – אלא להבין מדוע אנחנו כל כך קושרים לעצמנו את הידיים והרגליים, נעשים מאולפים, "לא מזיקים", לא נכונים להיות אחד עם עוצמתנו. לא מה הסיבות ההיסטוריות לכך, אלא מה קורה בפועל, על חי, ברגע ההתרחשות, כשאנחנו בוחרים להאמין שאסור, שבעצם אין, ומתמחקים – מתחמקים מ"הנני".

רוצה להוסיף כאן שתי שאלות ששמואל שלח לי במייל, ונראים לי כשייכים ומעמיקים את השאלה: יכולתנו למשול בחיינו, והשליחות האישית שלנו וכיצד היא באה לידי ביטוי ביום-יום שלנו.

אני סבור שאלה לא שאלות תיאורטיות שאפשר לענות עליהן בדעות, אלא כמו הריקוד – מעשה שמתחדש מדי בוקר בבוקר ומזמין לקום מן האפר ולחנוך את המקדש.

ויחד עם זאת, המילים, כמו מלאכים טובים, יכולים לסיע לנו לעבד ולהעמיק את השאלות הללו.

בבקשה.

תקשורת משחררת – האתר החדש

יום רביעי, 25 במאי, 2011

שמח לספר על פתיחת אתר חדש – "תקשורת משחררת – מחשבת הדיאלוג בתרגום לכלי מעשי".
תקשורת משחררת היא הפרי המתגבש של הגישה הדיאלוגית כשהיא מממוקדת בנפש האדם, ובתהליכי הבראה ולימוד. עולם המושגים הפסיכולוגי המתבקש כאן, מוכנס לסוגריים לטובת תפיסה הוליסטית יותר אשר במרכזה התייצבותו המוסרית של האדם. כך שהמושגים "חכמת-נפש-דיאלוגית" או "פסיכותרפיה-דיאלוגית-אמונית", מוסרים משהו ממהותה של התקשורת המשחררת, אבל גם יכולים להוליך שולל.
מכל מקום, אנו מכנסים כאן ניסיון רב שנים בעבודה של ליווי דיאלוגי והנחיה דיאלוגית, (הן שלנו והן של אחרים), אל תוך סוג של פרקטיקה מעשית, מושרשת בחיי היומיום של האדם. גישתנו מבחינה בן הגישה הדיאלוגית לבין הגישה הדיאלקטית (הנהוגה יותר במדעים) ומסתמכת הרבה על עבודתם של אנשים כמו: בוהם, בובר, קרישנמורטי, בחטין, הרב קוק, ואחרים. כולם יונקים מן המסורת האקזיסטנציאלית, אבל בו זמנית גם מושרשים באופן אופטימי בעולם הזה, ומחפשים אחר התפתחות תרבותית-חברתית, לא פחות מאשר זו האישית.
כתובת האתר:  www.dialogit.org/tm/
דני לסרי

על סדר היום מס' 1

יום רביעי, 7 ביולי, 2010

Buy cheap Viagra online