על מנת להבין קצת יותר כיצד עובד הדיבור המסדיר כדאי להבחין בין השכבה של המובן (הליטרלי), לבין שכבת המסר. כאשר אדם נכנס לביתו ושולח לאוויר את האמירה "למה אף אחד לא עשה כלים?" הוא לא בהכרח מתכוון לברר מה הסיבות והטעמים של כל אחד. קרוב לוודאי שהוא התכוון לנזוף או להביע מורת רוח. בעוד שהמובן הליטרלי של אמירתו היא שאלת מידע, המסר של דיבורו אחר.
היכולת לזהות את המסר ולא להתבלבל וללכת שולל על ידי התוכן הליטרלי, יכול לעזור להגיע לידי דיבור ישר וישיר. יכולת זו לחלץ את המסר שמעבר למובן, מאפשרת להתייחס למסר, להשיב לו ולהוביל באופן זה את השיחה למקום פורה.
הרבה פעמים הדיבור לא פורה ולא מצליח להיחלץ מן המקומות התקועים שלו כיוון שזהו דיבור עקיף, שהתבלבל, ועוסק בדברים שהם לא באמת העניין. למשל, אפשר שילד יתווכח עם ההורה שלו על הכריכים שהוא מכין לו לבית הספר, ובעצם הוא רוצה להגיד משהו אחר, אולי "אני זקוק יותר לתשומת לב", ואם ההורה יישאר ברמת הכריכים וינסה להראות לילדו שהוא דווקא משקיע בכריכים, הוא יחמיץ את לב העניין.
הקושי לדיבור ישיר מייצר את הדמויות שכביכול מייצגות את האנשים השונים אבל שבעצם הן לעצמן, נאבקות את מלחמת האינטרסים שלהן, בעוד האדם נחבא בכלל במקום אחר ולא מצליח להגיד את מה שהוא באמת רוצה להגיד. דרמות שלמות שמתרחשות סביב מוקדי מחלוקת שהן בעצם בכלל לא העניין, ולכן גם לא מצליחות להגיע לכלל פתרון. ובדרמות האלה כל אחד לוקח תפקיד ומתנהל על פי חוקים שבכלל לא מבטאים אותו ואת רצונו. בצורה זו או אחרת זו תמיד אי-הבנה אומללה. האנשים נעשים שחקני משנה בסיפורים לא להם.
אחד מתפקידיו של המגשר בתהליך הגישור הוא להקשיב למסרים של המדברים, ולבדוק את האפשרות לתרגם אותו ולשקף אותו למגושרים. ומכיוון שגישור בעולם החינוך הוא תמיד גם אקט חינוכי, הרי שמעשה זה הוא גם דרך ללמד את הילדים לעבור משפה מסדירה לשפה מביעה, ממאבק של אינטרסים ליכולת להביע את הרגשותיהם ולתקשר אותם.
משפטים שלפעמים קשה לומר אותם באופן ישיר: "נפגעתי מזה שאתה לא מתייחס אלי", "קשה לי", "אני מרגיש חלש", "הייתי רוצה שתאהב אותי", "אני מרגיש חסר ערך", "אני מתבייש במחשבות האלה והאלה…","אני מפחד שתחשוב עלי שאני רע", "אני לא רוצה שתחשוב עלי כך וכך (שאני קמצן, טיפש, חסר דעה משל עצמי)", וכן הלאה.
ואף על פי שאלה משפטים שקשה להגיד אותם, כאשר בכל זאת מצליחים להגיד אותם כביטוי ישר למה שהלב רוצה להגיד, ישנו שחרור גדול המברך הן את המדבר והן אתה שומע.
מסרים שהרבה פעמים אנחנו מעבירים במשפטים שלכאורה אומרים בכלל משהו אחר: "אתה לא בסדר", "אתה לא אוהב אותי", "אין לי מקום כאן", "אתה מפריע לי".
