להיות לומד

להיות לומד

  1.  פעם חיפשתי את מקשי הקיצור שבעזרתם מחפשים מילה בטכסט. באופן טבעי פניתי לctr-s – חשבתי על "search". כשגיליתי לבסוף שמדובר בctr-f מלשון "find"  צחקתי: כמה היסוס וחוסר בטחון מגולמים בהוראה "חפש" לעומת ההוראה "מצא", שהיא ישירה עניינית ובוטחת – מצא! ובכל זאת למילה "חפש" יש את הקסם המיוחד שלה, מקצב של הבעה המוביל אותנו לפתחה של הלמידה.
  2. כולנו לומדים כל הזמן ובתחומים רבים ומגוונים, ובכל זאת אני רוצה לאפיין מצב הוויה מיוחד, שאני קורא לו "להיות לומד" והוא מבטא את ההסכמה של האדם להתפנות מן הדאגה העצמית, ומשגרת ההישרדות היומית, ולהתמסר למסע שפעמים רבות הוא רדיקלי ומטלטל.
  3. על פי רוב אנו עסוקים בארגון והסתדרות, מנסים לנהל את חיינו בהשראת איכות הפעולה המהנדסת, דוחפת, מוצאת, מנסחת פתרונות. אנחנו לא סומכים על המציאות שתדאג לנו, ועל כן ממהרים לנסח את התשובות עוד לפני שהגיעו אלינו. להסכים להיות לומד, פירושו, לשנות כיוון – להתמסר לחקירה, להקשיב ליש, לשחרר את הידיעה, לתת ל"זה" לקרות.
  4. ואתה הקשב ופרש. "הקשב", משמע תן לדברים להגיע אל לבך. "פרש", משמע, דרוש במציאות, ותן לדברים לצאת מלבך. 
  5. זה שונה מלהיות סטודנט בין אלף סטודנטים אחרים. הנתיב הזה הוא ייחודי וחד פעמי, מסלול לימודים אישי, מותאם לחלוטין למי שאתה ולחוט הייעוד המוביל אותך. זה הולך להיות קוריקולום מרתק, המון ניסים, המון אנשים מרתקים, וממך נדרש רק להיות פתוח לתהליך, להסכים להיות לומד.
  6. אתה רשאי לסרב לכל תוכן, לכל תשובה, לכל פרק לימוד, אבל לא להמציא את הלימוד של עצמך, ולא לדחוף קדימה את תשובותיך שלך. החיים הם לא פאזל שצריך לסדר, לא חידה שצריך לפתור, ולא בעיה שצריך ליישב – הם מזמינים שייכות ותשוקה, נכונות לקחת חלק במסע שאופקיו פתוחים. כשתסכים לוותר על מאמץ הסידור, הפתרון והיישוב, יתחיל זה לקרות. ועם כל זאת, אל תקבל שום דבר אלא אם כן אתה חייב. התנגדותך, סירובך, סינונך, כולם מורים על כך שאתה לא כלי פרוץ, אלא לומד של אמת. אל תדאג למציאות שתתייאש ממך, היא תתמיד לחזר אחריך למרות הכול. חומות גדולות משלך כבר התרצו לאהבתה. זה חלק מן השעשוע שלה. תתנגד אבל אל תתנגד להתנגדות – היה ישר והוגן לעצמך.
  7. השעשוע, העונג, הפתיחות לפלא –  כולם היבטים של התשוקה לחיים, שהיא ההתמסרות שאתה מוסר את עצמך למסע הלמידה.             
  8. זהו מושג חדש של למידה. עד כאן נתפסה הלמידה כקשורה למשהו שהאדם רוכש – עניין מותחם ומוגדר שהוא יכול להכניס לכיס, ולומר אחר כך  – הנה כעת אני יודע את זה ואת זה ואת זה. אף שהייתה בזה הזמנה לשינוי, באמת זה שיקף את הרצון להישאר באותו מקום, ואדרבא, לייצב את האחיזה במקום. אבל כעת זה כבר עניין אחר: לא הדבר שנכנס לכיסו של האדם, אלא, אם כבר, מה שהאדם נכנס לכיס גדול ממנו, ונעשה חלק-מ. במובן הזה, זה יותר מתהליך אישי – זה תהליך על-אישי. בהסכמתך להיות תלמיד של הנוכחות, חניך של המציאות, אתה מסכים להיות רכיב בהתפתחותה של המציאות, מתמסר לתהליך יצירתי שעתיד לשנות אותך ואת המציאות גם יחד.
  9. כל מסע למידה הוא התמסרות לאי-ידיעה, לאי שליטה, אבל בו זמנית פתיחות לפלא, הישענות על היש, והזמנה להיות חיובי כלפי האפשרות להשתנות. זה מזמין מן האדם לשנות את האופן שבו הוא מבין את עצמו. לפני כן הוא זיהה את עצמו עם המקום שבו הוא נאחז, ולפיכך ראה כל שינוי בבחינת איום והתרחקות מעצמו. אבל הנה כעת עולה וצומחת תפיסה אחרת של ה"אני" – "אני הולך", שדווקא בהליכתו נעשה יותר קרוב אל עצמו. לך לך, אם כן, מארצך אל עצמך.
  10. להיות לומד, בין היתר, זה התהליך שבו אתה לומד לזהות את הקריאה האישית שלך, ולומד להפריד ולא להתערבב באינספור השיעורים שמהלכים בו זמנית על האדמה הזו. אתה לומד לשמוע את הפנייה האישית, משמע, לומד לחיות באופן אישי. אגב כך, כדאי שלא תחזיק יותר מדי ממורים בשר ודם, לכל היותר הם שליחים, אבל לעולם לא יפטרו אותך מן ההתייצבות האישית. וכשתסכים לאישי, תוכל לגלות שדווקא האישי הוא גם השער לעל-אישי.

סגור לתגובות.