תקשורת משחררת היא כל אחד מן הדברים הבאים בנפרד וכולם ביחד:
גישה לתקשורת בין אישית, שגם ייצרה וייחדה מערך של כלים המסייעים בתקשורת הזו. על פי גישה זו, אלה גם הכלים המשרתים את האדם בתקשורת התוך אישית שלו ובתקשורת החברתית-ציבורית. הצגה ראשונית של נושא זה אפשר למצוא כאן: מבוא לתקשורת משחררת – מושגים ראשונים:
תפיסת עולם כללית ובאופן יותר ספציפי הנוגעת לנפש האדם, ומפרשת אותו בראש ובראשונה כבן-שיח, על כל ההשלכות המעשיות והתיאורטיות של מיקוד זה. שונה מן הפסיכולוגיה הקלאסית בגישתה ומגמתה, בעיקר בעמדתה המוסרית-פואטית. הצגה ראשונית של נושא זה אפשר למצוא כאן: פרק ראשון מתוך חכמת נפש דיאלוגית:
גישה מחקרית לחוכמת הנפש, השמה את הדגש פחות על תיאוריות גדולות של נפש האדם ויותר על תובנות מקומיות המנוסחות כ"התרות". אגב כך זו גם פרקטיקה מחקרית שצומחת מתוך הפנומנולוגיה, ומתבססת על הדיאלוגיות של ההבנה, כשונה מן הדיאלקטיקה הנהוגה במדעי הטבע. כמו כן זה המבנה הארגוני מודולרי של פרקטיקה זו הנשען על ריבוי משתתפים שהם לא בהכרח אנשי "מקצוע" בתחום.
תנועה חברתית שמגמתה "החזרת העולם לאנשים". בו זמנית זו גם קהילה הולכת וצומחת של אנשים הרואים את עצמם תלמידי-נוכחות. מהלך שהוא גם חברתי, גם מוסרי, ואשר יש לו השלכות על אורח החיים האישי, בצד השפעה תרבותית. בפרט בהחזרת "הלומד" ו"[[המספר]]" למרכז התמונה האנושית. אין זה רק מהלך נפשי – מהלך אישי של ריפוי – אלא הבנה שמהלך כזה נתמך ומשרת מארג קהילתי ורק כשהוא מגולם בתוכו הוא מגיע לידי שלמות ונעשה בר קימא. הריפוי האישי מתבסס ונעשה שלם בתוך הריפוי הקהילתי החורג מן היחיד. מכאן גם הדגש על התקשורת.
לימודים (סדנאות וקורסים) ומרכז לימוד שמיועדים להפגיש עם כל אחד מן הממדים של התקשורת המשחררת, בדגש על הכלים המעשיים, ומתוך הבנה שכלים אלה יכולים להוות את הזרע שמתוכו היא הולכת ומשתכללת.
מבנה ארגוני המיועד לתמוך בכל אלה. בכלל זה אתר אינטרנט, ומהלך מרַכֶז, שנועד לאפשר לאנשים רבים לחבור לעשייה ברמות שונות של מעורבות.
כל אלה הם חלק ממארג התקשורת המשחררת.
בניסוח אחר: תקשורת משחררת היא גיבוש של מחשבת הדיאלוג, כפי שטופחה ופותחה על ידי הוגים שונים – בובר, קרישנמורטי, בוהם, בחטין, שותר, ברגמן, הרב קוק, גורדון ואחרים – לכדי פרקטיקה מעשית, המושרשת בחיים היומיומיים. בזה היא לא מבקשת לבטל את הפילוסופיה המקורית, אלא להוסיף לה נדבך של קיימות. להיות בגדר פילוסופיה מעשית, עניין, שמתוך מוגבלותו גם פוטנציאל פוריותו.
להיות חלק מעולם המעשה, ולהציב בזה אנטיתזה לתפיסת העולם המזהה מעשיות באופן בלעדי עם תועלתנות-ליברית, ואגב כך דוחה את מחשבת הדיאלוג למחזות רוח ונפש הערפיליים.