אקדמיה דיאלוגית רב-תחומית
קבוצות לימוד דיאלוגית – מקום ללימודי חינוך
על הלימוד
לימודי האקדמיה הדיאלוגית תומכים בחינוך שעושה מקום לאדם, הן בתפיסת העולם התרבותית, והן באופן המעשי ביותר, בחיי היומיום של הורים ומחנכים.
מפגש הלימוד בן ארבע שעות מתחלק לשניים. החלק הראשון – לימוד סביב טכסט הנקרא ונלמד ביחד. החלק השני – לימוד סביב תיאורי מקרה שמביאים המשתתפים.
הלימוד ממשיך ומתחיל מדי שנה, עם משתתפים וותיקים וחדשים.
זו הזמנה להשתתף בתהליך חקירה דיאלוגי בו הלימוד הוא לא רק "חומר" נלמד, אלא שפה המתחדשת אצל כל אדם, ופותחת שערי התבוננות, נוכחות ועשייה.
* * *
מוכר הלימוד אשר עיקרו קרה כבר בית היוצר של התאורטיקן והוא מגיע אלינו כידע מוגמר, ואילו כאן, בכל מה שנוגע לחינוך חי ומעשי, דומה שיש כל כך הרבה דברים שעדיין לא ידועים. מרבית הדברים הללו צריך ללמוד באופן אישי כתהליך חקירה מתעדכן.
קבוצת לימוד דיאלוגית היא קרקע טובה לתהליך ההתגלות הזה. איכות החקירה, ריבוי הפנים, כבוד למקומו הלא מקרי של ה"טכסט" בחיינו, והנכונות לצאת למסע – כל אלה עושים את הלימוד לאישי, ואת הידיעה לחלק בלתי נפרד מייעודו והתפתחותו של האדם.
יש הנאה בלימוד שהיא מעבר להנאה של רכישת ידע חדש. עצם המעורבות בתהליך יוצר, המחדש את האדם לעצמו ומעמיק את שורשיו במציאות, מביא חדווה. טעם הלימוד אינו רק במה שהאדם נעשה חכם יותר, או מסתדר יותר במציאות, או מצליח לנסח פתרונות יצירתיים, אלא גם בזה שהוא נעשה אוהב יותר.
לימודי האקדמיה הדיאלוגית ייחודיים בדרך הלימוד הדיאלוגית-בית-מדרשית, וביעדים שלהם. אין הכוונה ללמד מערכת ידע סגורה או להסתפק בהנחלת תורה חינוכית זו או אחרת, אלא להשתמש בכל אלה כנקודת מוצא לתהליך חקירה איכותי המחדש את האדם לעצמו.
תהליך זה תומך במעשה החינוך היומיומי בין אם מדובר בהורות, בעבודה במסגרות חינוך רגילות ואלטרנטיביות, או במפגש של אדם עם עצמו. הוא גם מהווה בשורה לגבי תפיסת החינוך כתהליך פורה המעוגן במציאות הלא פורמאלית והאכפתיות הבין אישית. על פי תפיסה זו אין להתייחס לאדם כאובייקט טיפולי או פרויקט חינוכי, אלא לראותו כתנועת ייעוד, בעל שורשים היסטוריים ועצמאות מוסרית, אשר יותר מכל תובע מפגש של ממש.
עוד קצת על צורת הלימוד ויעדיה
כאמור, כבית מדרש איננו מכוונים למערכת ידע סגורה, אלא נעזרים בידע הקיים כמשען לתנועת החקירה. תנועה זו היא בו-זמנית תנועתה של קבוצה רבת פנים ותנועתו של יחיד הנעזר בתנועת הקבוצה למציאת דרכו הייחודית. במובן זה תוכני הלימוד ובעיקר אקלים הלימוד, מהווים באר אשר כל אחד שותה ממנה על פי צרכיו ורצונו.
כוחה של קבוצה כזו בריבוי נקודות המבט, באיכות התשובה ההדדית, במקום שהיא עושה לכל אדם על פי יכולתו וקצבו, בנכונות לערער ולהרהר על המובן מאליו, בפרוק משמעויות ישנות, ובהקשבה לחדש המתהווה.
קבוצות דיאלוג הוצעו לראשונה ונוסו על ידי הפיסיקאי דויד בוהם שגם הגדיר מספר מאפיינים שלהם. אף על פי שהאיכות הדינאמית האופיינית למהלכה של קבוצה דיאלוגית, קשה להגדרה אפשר לומר עליה את הדברים הבאים:
אין תורה, דרך או כיוון ידועים מראש. כל תורה, כל שיטה, כל דרך, הן תמיד בגדר חומר גלם להתפתחות של הקבוצה ולא בגדר יעד סופי שלה.
אין סמכות. גם כשיש מנחים בקבוצה הם לא מקור של סמכות. ידיעתם הרבה יותר בתחום מסוים וניסיונם הרב יותר, הם בגדר חומר גלם המצטרף לתהליך הקבוצתי ולא שולט בו.
סובלנות רבה לאי-ידיעה ולתהליך. גם כשלכאורה "לא קורה שום דבר" או כאשר עולות שאלות רבות במקביל, רואים בכך חלק בלתי נפרד ממה שצריך לקרות.
אין מטרה "טיפולית". אף שיש בקבוצה דיאלוגית איכות תרפויטית אין לה מטרה של טיפול ביחיד. הרגשות כמו כל דבר אחר לוקחות חלק חשוב בתהליך, אבל הן לא הנושא הבלעדי. בקבוצה דיאלוגית מתייחסים לכל תהליך יצירת המשמעות על כל רבדיו, כולל רבדיו הפסיכולוגיים, אבל לא רק. אף שנוצרת תחושת אחווה ושותפות הגורמת למשתתפים לרצות להמשיך בקבוצה רק מטעם זה, יש מרחבים נוספים לחקירה שממתינים מעבר לנוחות הנראית ביחסי קירבה.
פתרון בעיות: קבוצה דיאלוגית היא גם לא סוג של קבוצת סערת מוחות. המטרה איננה לנסח פתרונות או הצעות, אלא לגלות את האופן בו פועל כלל תהליך המחשבה.
כבוד ליחיד. מה היחיד לומד, מה הוא חושב, מה הוא בוחר לדעת או לא לדעת – זה עניין שלו. הקבוצה הדיאלוגית במובן זה היא כעין באר אשר כל הצמא יקרב וישתה ממנה. הכבוד הזה לאחרותו של האחר, אשר מוכן לפגוש אותו בלי לכבוש אותו הוא אולי העניין המרכזי. בסופו של דבר, במהלך הדיאלוג גדלות דרגות החופש – דבר שהוא פועל יוצא מפריצה מתוך מלכודות מחשבתיות, דעות, ואחיזות מקובעות. אבל חירות היא עניין שעל היחיד לחולל.
אין חזקה על תוצאות. הדבר החשוב מבחינת היחיד הוא עצם ההשתתפות בתהליך ולא התוצרים שאותם הוא לוקח ועליהם הוא יכול להכריז – זה שלי. מה שחשוב הוא ההתרקמות בזמן שיש לה היסטוריה – חוט המשמעות שהולך ונוצר ותנופת החכמה שתמשיך בו (שיכולה להמשיך בו). בכל מקרה זה עניין שלו. משתתפים מדווחים שעל אף שהמפגשים משמעותיים להם מאוד הם מתקשים לענות כאשר הם נשאלים מה הם למדו היום.
קבוצת דיאלוג אינה טכניקה. לא טכניקה לפתרון בעיות או יישוב סכסוכים, לא טכניקה לדיון או התפתחות רגשית. היא מסע מחקר אל תוך ים המשמעויות הקושר אותנו יחדיו.
