אקדמיה דיאלוגית רב-תחומית
תקציר
הצורך בפרדיגמה אקדמאית חדשה חורג מן הרעב האישי ללימוד והתפתחות. אנו חיים בתקופה של תנודות תרבותיות מהירות ורבות עוצמה המעמיקות שסעים חברתיים. הדפוסים הישנים, פעמים רבות, עומדים חסרי אונים בפני שינויים אלה כשהם מנסים לשווא להתאים את החדש לתבניות ישנות. מאמץ זה עצמו מחולל שסעים חדשים.
הצורך להישאר פתוח לחוויה, מבלי שפתיחות זו תהפוך לפריצות כאוטית, דורש חוכמה ערנית וגמישה שתשתיתה אינו מודלים תיאורטיים קשיחים, אלא ערנות דיאלוגית, חקרנית, שיתופית, המסוגלת לעשות שימוש במודלים תיאורטיים בכדי לפגוש את החדש. חוכמה כזו מסוגלת להינשא מעל הבחנות הישנות של אובייקט וסובייקט, צופה ונצפה, ולהיות חלק מתהליך פורה המתיך יחדיו את האדם והעולם לכלל תנועה מבריאה ומביאת שלום.
לצורך זה לא די לצייד בידע. אקדמיה יכולה להוות קרקע תומכת ונקודת זינוק לחוכמה דיאלוגית וליכולת של אנשים שונים לחבור אליה באופן אישי ויצירתי. אנו רואים בסוג זה של חוכמה דיאלוגית ובמיומנות לחבור אליה צורך קריטי וחלק מן האחריות החברתית של מרכז לימוד אקדמאי. מרכז מסוג זה יהווה זירת אימון לפתיחות-פורייה-בריאה-לממשות.
על הדיאלוג וקבוצת דיאלוג – רקע
הפיסקאי דיויד בוהם פיתח את קבוצות הדיאלוג על רקע עבודתו בפיסיקה ופרשנותו לתורת הקוונטים. באופן לא תלוי חברנו חמישה אנשי חינוך בעלי ניסיון רב-שנים, והקמנו את "האקדמיה הדיאלוגית – בית מדרש ללימודי חינוך". במהלך שנתנו הראשונה נתקלנו לראשונה בעבודתו של בוהם ומצאנו בה קווים מקבילים ומקור השראה לעבודתנו.
קבוצת הדיאלוג מציעה דרך חדשה ללימוד ומחקר שאינה נשענת על נקודת מינוף חיצונית, אלא על כוחות התפתחותיים המתעוררים בתהליך קבוצתי ייחודי לו קרא בוהם בפשטות "דיאלוג". ה"דיאלוג" מתייחס לאיכות התהליך. הוא קשור ליכולת של האדם להיות גורם ערני בתהליך לימוד משותף, ולקבוצה להפוך למרחב תומך-חכמה. חוכמה בהקשר הזה מאופיינת באיכות דינמית, לפעמים על-אישית, החודרת דרך תבניות סטטיות, וחושפת, מחדשת ומבריאה אותן. הגוף העיקרי של ההצעה הנוכחית עוסק בהבהרת תהליך זה.
המסגרת המעשית שמצאנוה תומכת בדיאלוג נסמכת על קבוצה של עשרים עד ארבעים אנשים אשר נפגשים אחת לשבוע לארבע שעות. העוגן של החלק הראשון של המפגש הוא טכסטים בתחום הלימוד. העוגן של החלק השני הוא תיאורי מקרה שמביאים המשתתפים מחייהם שלהם – אירוע, שאלה, עניין, נושא מחקר.
אקדמיה דיאלוגית
אנו מאמינים שדרך זו יכולה להוות מצע לסוג חדש של אקדמיה. אקדמיה זו תפעל במקביל למסגרות האוניברסיטאיות הקיימות, ותהווה אלטרנטיבה עבור קהל יעד שמחפש איכות אחרת של לימוד. בהדרגה היא גם תוכל להפוך לגורם מאתגר המביא את האפשרויות הגלומות בתרבות לימוד ומחקר דיאלוגיים גם למסגרות הקיימות.
האקדמיה הדיאלוגית המוצעת תהווה ריכוז של קבוצות דיאלוג בתחומים שונים, ותתבסס בעיקר על פעילותן של קבוצות אלה. פעילויות נוספות כגון הרצאות, סדנאות, הדרכה אישית, ואחרות תהוונה מעטפת תומכת לקבוצות הדיאלוג.
אפיונים של קבוצת דיאלוג במסגרת האקדמיה הדיאלוגית
לקבוצת דיאלוג מספר מאפיינים ייחודיים. בהקשר האוניברסיטאי היא קרובה לסמינריוני מחקר, בהיותה ממוקדת סביב שאלות ונושאי מפתח המארגנים את הידע באופן היררכי-אורגאני. יחד עם זאת יש כאן מספר הבדלים חשובים המאפשרים את האיכות הדיאלוגית. המרכזי שבהם: בקבוצה דיאלוגית שום דבר אינו מחוץ למשחק, ובפרט לא הצופה על שלל תהליכי יצירת המשמעות שלו. הכוונה היא לא להפוך את הסובייקט לנושא, אלא לערנות עצמית בזמן אמת ותוך כדי תנועה.
במובן הזה הדגש אינו על תוצאות בדמות אוסף החומר הנלמד, אלא על העמקת ההבנה הקשורה לזיקה של היחיד לידע זה. זיקה שאינה מתמצה ביחסי בעלות, אלא עוברת על פני כל גווני הנוכחות האנושית, בכלל זה ההתפתחות ההיסטורית, והאחריות המוסרית.
לימוד כזה נשען על כבוד עמוק ליחיד. מה הוא לומד, מה הוא חושב, מה הוא בוחר לדעת – זו חירותו. הקבוצה הדיאלוגית במובן זה היא כעין באר אשר כל הצמא יקרב וישתה ממנה. בסופו של דבר, במהלך הדיאלוג גדלות דרגות החופש – פועל יוצא של פריצה מתוך מלכודות מחשבתיות, ותהליכי התחדשות. אבל חירות היא עניין שעל היחיד לחולל. ממילא כל שיטות הדרבון ועירור המוטיבציה המוכרות מן המערכת המצויה לא תקפות כאן. אנו נסמכים לחלוטין על רצונו של היחיד ללמוד, ועל אחריותו ללימוד זה. בהתאם אין לימוד חובה, מבחנים או מדדי הערכה חיצוניים. בהיעדר מבחנים, ה"תעודה" תכיל רשימה של הקבוצות ומשך ההשתתפות בהן.
במקום הזה הלימוד הוא שיתופי. מנחי הקבוצות אינם מקור הסמכות. ידיעתם הרבה בתחום וניסיונם הרב הם בגדר חומר גלם המצטרף לתהליך הקבוצתי, הם מהווים את נקודת הפתיחה ולא את היעד הסופי שלה. תפקידם כמנחים הוא לשמור על רב כיווניות הקשר, על זרימה קולחת וערנית של המשמעות בתוך הקבוצה, ולא להוות את הנביעה של זרימה זו. על מנת לתמוך בריבוי הפנים הזה, בכל קבוצה ישנם לפחות שני מנחים. כל זה נסמך על הבנת חשיבותו של הלא נודע במערך הידע ובתהליך הלימוד.
בהצעתנו לאקדמיה דיאלוגית רב-תחומית אנו מכוונים לקבוצות הטרוגניות אשר אליהן יכולים לחבור משתתפים חדשים לפרקי זמן משתנים (חצי שנתי, שנתי, רב שנתי). בקבוצה הפועלת היום המצטרפים החדשים נתרמים מיכולתם לצלול הישר ללב העניינים והוותיקים נתרמים מאיכות השאלות ורעננות אי הידיעה שמביאים עמם החדשים. פוריות זו אפשרית בשל הדיאלוג. בהיעדרו, ההטרוגניות הופכת לגורם מעכב. בכל מקרה אין זה פוסל קיומן של קבוצות לימוד ברמות עומק שונות.
לקבוצת דיאלוג יש איכות תרפויטית. מעבר לתחושת האחווה והשותפות הגורמת למשתתפים לרצות להמשיך בקבוצה רק מטעם זה, יש מרחבים נוספים לחקירה הדורשים לצלוח את הנוחות ביחסי הקרבה.
תהליך ההקמה
מכיוון שאנו מדברים על שינוי פרדיגמה, הרבה תלוי באנשים המתאימים שירתמו למאמץ ההקמה ויהוו מקור השראה והנחלה של תרבות לימוד אחרת. בהתאם, אנו מציעים מסלול הקמה בן חמש שנים שעיקרו קשור באיתור האנשים המתאימים ו"הכשרתם" להנחיה של קבוצות דיאלוגיות. ההכשרה תתבסס על השתתפות פעילה במשך שנה בקבוצת דיאלוג, וליווי בשנתיים הבאות במהלך הנחיה של קבוצות דיאלוג.
במשך חמשת שנות ההקמה תגדל האקדמיה הדיאלוגית בהדרגה תוך שהיא נשענת על גרעין החינוך הקיים היום ומרחיבה את פעילותה לקבוצות לימוד נוספות עד שתתייצב על כמאתיים תלמידים בגמר השלב הראשון.
כל זה ילווה בהכנת התשתית הכלכלית, הארגונית והשיווקית בהתאם.
