מאמרים

מבוא | חינוך | למידה והוראה | מתמטיקה | הורות | שיעורים | ילדים ומבוגרים | אנסקולינג | בי"ס (ביקורת) | דיאלוג | פילוסופיה | אחר | מידות ואמונה | חירות |

קופילפט

מאת:

  1. "זכויות יוצרים" המיוצגים בסימן © (copyright) מבטאים גישה משפטית ומוסרית לקניין הרוחני, ומגלמים תפיסת עולם מסוימת. ועם זאת, שאלת הקניין הרוחני היא שאלה מורכבת מאוד. באיזו מידה היצירה היא אכן של יוצרה? הרי הוא לא פועל בריק, ויצירתו תמיד מכילה מרכיבים ומקורות השראה משל אחרים. שלא לדבר על אותה השראה אלוהית שעוברת דרכו, ולבטח היא לא שלו. ומצד השני, אפילו הייתה שלו, מה דינה כעת שמסר אותה, האם שלו היא עדיין? באיזו מידה זכויות יוצרים הם כבלים שקושרים את היצירה בהמשך דרכה בעולם ומונעים ממנה להתפתח באופן חופשי, ואולי אפילו חוסמים
  2. על רקע זה נולד הסימן: Copyleft, שנושא בשמו מספר משמעויות: קודם כל הוא משחק עם המילה האנגלית right שהיא גם זכויות וגם ימין ומציע את היפוכה. ואכן הפתח (החופש) בסימן המקורי הוא מצד ימין ואילו בסימן החדש הוא נדד שמאלה. המילה left באנגלית נושאת עמה עוד משמעות – "להשאיר", אות וסימן שה"קניין הרוחני" נותר חופשי, או פשוט נותר ברשות העולם. ימין ושמאל גם מייצגים את הזכרי והנקבי, וגם במובן הזה השמאל הוא עניין יותר מעגלי שיתופי ומקבל, מאשר "צודק" ודוחף.
  3. ועם זאת, מה שסימן זה מייצג יכול להיות הרבה יותר רחב מאשר זכות משפטית. הוא יכול להיות סימנה של תפיסת עולם שלמה, פילוסופיות חיים, ופרקטיקה מעשית המגלמת התייצבות חדשה של האדם בעולם.
  4. קצת מזה אנו מוצאים בתנועת הפרמקלצ'ר, שהיא חקלאות בת-קיימא, אבל גם אורח מחשבה כללי. לדוגמא, חברות ברחבי העולם מייצרות זרעים עקרים כדי להגדיל את התלות של המגדלים בהן. כביכול הזרע הוא זכות היוצרים שלהן. מנגד, קמות בכל העולם תנועות חברתיות של "החלפת זרעים" ומפיצות זרעים פוריים. הרוח של התארגנויות אלה היא בדיוק הפוכה – הדגש כאן הוא על נתינה, הפצה, חופש, דאגה לא רק לרווח האישי אלא גם לרווחת האנושות והעולם – הדורות הנוכחים והדורות הבאים.
  5. באותו אופן פועלת גישת הקוד הפתוח – אחת התרומות החברתיות המרעננות ביותר של האינטרנט. קודם כל נותנים, מחלקים, פותחים לשיתוף, מעודדים אחרים להוסיף משלהם. התוכנה עצמה בנויה באופן מודולארי שנועד לאפשר להרבה מאוד אנשים לשתף פעולה, כל אחד בזמנו, במקומו, ועל פי המידה המתאימה לו. בצורה הזו מצטמצמים ההבדלים בין ה"מומחים" וה"בעלים", ה"הדיוטות" וה"צרכנים". כולם, בצורה זו או אחרת נהפכים מצרכנים פסיביים ליצרים אקטיביים – חלק מרצף. אותן הזהרות שרשומות על מכשירים חשמליים – "לא לפתוח, לאנשי מקצוע בלבד, פתיחה תגרור אובדן אחריות", מוחלפות בהתוויות אחרות "פתח את הקופסא, נסה אותי, שחק אתי, אל תפחד לקחת אחריות, הכי הרבה תטעה, נסה שוב". מכל הכיוונים זו חגיגה של חירות, שפועלת לטובת כולם.
  6. סרטוני יוטיוב הם עוד דוגמא למאמץ האישי שאנשים משקיעים במטרה לשתף, ללמד, לתרום – שמחים שיש במה שעליה הם יכולים להציג את פירות עבודתם. אתר "בידיים" הישראלי בצד היותו גם הוא דוגמא לשיתוף מסוג זה, הוא גם דוגמא למגמה המבקשת להחזיר את האחריות ליחיד ולעבודת ידיו, במטרה לשחררו מתחושת התלות. יותר מדרך לחסוך כסף – זו דרך להחזיר מחדש את הגאווה והעצמאות לאדם, שנעשה באופן הזה מחדש אזרח של העולם – הוא חוזר אל העולם והעולם חוזר אליו.
  7. את כל זה אפשר אולי לממש גם בגישה חדשה להוראה, שהסימן הזה יכול להיות סמלה. בהוראה המסורתית, ה"מתמטיקה" היא קניין המורה. הוא המתווך העומד בפתח ופוסק מי ייכנס ומי ייצא. והתלמיד עצמו מפנים את חוסר האונים של מי שצריך לפעול בשדות זרים. הוא אולף להאמין שללמוד פירושו תמיד להמתין ל"יודע" שילמד אותו. אחרת איך אפשר? הוא צרכן פסיבי הממתין לרשות. אסור לו לפתוח את הקופסא הזו ולשחק במרכיביה, ולחקור להנאתו – זה חוסר אחריות. לבטח אין לו מה להוסיף כאן משלו. זו מסורת של השתקה העוברת מדור לדור והיא נעשית לעיקר התלמידות – את זה בעיקר הם לומדים כאן.
  8. האם אפשר, אם כן, בדומה לגישת הקוד הפתוח, גם בעולם ההוראה, לחדש מערך שיתופי המתחזק את עצמו, המלמד עצמאות, המעודד לפתוח קופסאות, ומותיר את הלימוד פורה ובידי הלומדים? האם גם כאן יכולה להיות מודולאריות שמאפשרת בו בזמן לכל אחד לפעול מחירותו, ועם זאת לשתף פעולה עם זולתו? מקום בו הוא אחראי לעצמו, אבל גם לוקח חלק בתנועה של אחריות? מה יהיו עקרונותיו של מערך כזה? האם יש דרך לתמוך בהתקיימותו?
FacebookTwitterGoogle+WhatsAppEmailLinkedInשתפו

כתיבת תגובה

צריך להכנס למערכת בשביל להשאיר תגובה.