האקדמיה הדיאלוגית

עשר נקודות מבט אפשריות על מיתר

מאת: דני לסרי

1. מקום של חיים – המשמעות, (אי המלאכותיות), המיצוי של הגיל
2. מסגרת קטנה ומשפחתית – ההיבט הקהילתי, עקרון הרצף
3. שני תפקידי המבוגר: הנהגת קהילה ואחריות כלפי היחיד (היוזמה והתגובה)
4. כבוד לילד – שאלת המוסר, החירות, הזמן, הטוב, הגבולות והאחריות לאחריות
5. הבחנה בין חינוך ללמידה
6. מקום של חיים – מרכזי פעילות – חשיבות הפעילות – הלמידה כפעילות
7. הדיאלוג – הקשר הבין אישי
8. ההבעה מובילה יכולת – האדם היוצר – החירות
9. מקום של חיים – טבע וגוף
10. תרבות המבוגרים – מצרכן פסיבי ליצרן אקטיבי

כל אחת מנקודות אלה היא זווית הסתכלות נוספת על השלם הזה שנקרא מיתר ויכולה להוות נקודת מוצא לדיון תיאורטי. אני מעדיף את זה כך על פני הגדרת עקרונות.

לא עקרונות מכתיבים מה קורה במיתר. אני מרגיש שבחינוך המעשה קודם לדיבור, אנו פועלים מתוך הבטן. זה כך גם משום שהעבודה עם הילדים דורשת לקיים דיאלוג בזמן אמיתי וגם משום שמלאכתנו עדינה ומורכבת הרבה יותר ממה שיכולים עקרונות כאלה או אחרים לבטא. לא פעם אני מוצא עצמי מתנהג בדרך מסוימת, משתמש בטון דיבור מסוים או מגיב בצורה מסוימת שרק לאחר מעשה אני יכול לזהות בהן מני דקויות שקשה להסביר ולתרגם למודע. אין זה שיש לי תאוריה לגבי מה טוב ומה רע ולפי זה פועל אלא קודם כל אני יודע מה טוב ומה רע ואחר כך מנסה להסביר. זה לא אומר שאני לא טועה ולא לומד מטעויותי. במובן זה הדיבור לאחר מעשה הוא חשוב – הוא חלק מאותה רפלקציה העוזרת לתחושת הבטן להתבגר ולהבשיל. כי הרי בתחושת הבטן מעורבים זה בזה ללא הבחנה דעות קדומות ואינטואציות בריאות, תגובות מכאניות וערנות קשובה.

Buy cheap Viagra online

והמקור לתחושת הבטן הוא בראש ובראשונה האהבה הגדולה – השמחה של ההיות עם הילדים הפותחת את אוזני הלב והופכת את הנשמה לקשובה לחוכמה החורגת מנסיונו של היחיד.