מאמרים
אוורור – חקירה מבררת
מאת: דני לסרי
תהליך האוורור כשמו כן הוא, הוא נועד להכניס חללי נשימה אל תוך מקומות תקועים, נושאים עצורים, נסיבות של תקיעות. להתיר, לשחרר, לאוורר את מעגלי האחיזות התקועות. להחזיר את הדברים הביתה למקום נושם ונוכח – מקום של חופש ואינטימיות.
תפקדו של המקשיב בתהליך כזה הוא להפוך כל טענה סגורה של המברר לשאלה. לא לשאלה של ביקורת, ולא לטענה חדשה וסוגרת, אלא שאלה הפותחת חלון של חופש. זהו תהליך של התרת נדרים.
תהליך של אוורור: (אני ואתה ראויים ורצויים (דוד בן יוסף)).
אבל מי ששואל את השאלה הזו ויוצא לחופשי זהו המברר, החוקר. כך שתפקידו של המקשיב הוא רק ללוות, ולעזור למברר למצוא את המפתח בעצמו. הוא משקף, ומחזיר את הדברים למקורם השואל. בלי כוח, בלי לדחוף, בלי למשוך, רק להיות שם, נוכח, ובאמת באמת לרצות לברר, לשאול, לחקור. לא לדעת את התשובות. אין תשובות, יש יציאה לחופשי של המברר.
אפשר לאסוף כל טענה ולהעביר אותה תהליך אוורור שכולל:
1. שאלה: האם באמת נחוץ שהיא (הוא, הם) יאהבו אותי?
2. התמקדות: מה עושה לי האמונה שזה נחוץ? (להקשיב לגוף)
3. שחרור: איך זה מרגיש בלי זה? מי אני בלי זה?
אלה שאלות לדוגמא, יכולות גם להיות אחרות. הרעיון הוא להתחבר קודם כל לגוף, בהתמקדות, להבין את מה שיש, ואחר כך לגשש אחר הדרכים לחירות. ושוב: מי שמגשש הוא המברר, והמקשיב עמו, מפנה את תשומת לבו. ויחד עם זאת אין חוקים לתהליך הזה. בכל מקרה אני ואתה ראויים ורצויים. ותהליך האוורור מאפשר לגלות זאת.
אפשר גם:
1. השאלה: האם באמת יש לי מקום בעולם רק אם אוהבים אותי?
2. התמקדות: מה עושה לי האמונה שיש לי מקום רק אם אוהבים אותי?
3. שחרור: האם מקומי תלוי? איך זה מרגיש בלי האמונה הזו?
התרת הנדרים: נדר זה לא רק מה שנשבעים עליו, זה גם דבר מה שהגינו בחלום, או אפילו שעשינו שלוש פעמים וכבר הפכנו אותו בבלי דעת להרגל המבקש לקנות שביתה בנפשנו. בקיצור כל דבר הקושר אותנו. ותהליך התרת הנדרים מיועד להחזיר לנשמה את המפתח לחייה. לשים אותה שוב בחיק חירותה. להזכיר לה את מה שהיא במקורה. 
