הנושא: ישנו דיאלוג הקודם לכל דיאלוג, עולם שלם של מסרים המחבר אותנו בזיקה. ובעצם כל החינוך כולו יונק מנקודה זו: המקום בו המבוגר (הורה, מחנך) פוגש את הילד. ומה שיש ברגע המפגש הממשי הזה מבחינת הזיקה שבין המבוגר לילד מכיל את כל מה שיש בשיטת החינוך על כל ענפיה ופרטיה ותרגולותיה, המעשיים והתיאורטיים. הכל נגזר מנקודה זו.
ואף
שנקודה זו היא כביכול בלתי מוחשת, בלתי נראית, דבר זעיר שבהרגשה, להבדלים בנקודה
שורשית זו יש השלכות עמקות לגבי החינוך כולו. אפשר להגיד שגישות חינוכיות שונות
נבדלות בעיקר באופן בו בא לידי ביטוי בהן רגע זה של זיקה. תהא זו שיטה
אנתרופוסופית, דיאלוגית, עיצובית, ליברלית או כל שיטה אחרת, הרוצה להבין אותה על
רגל אחת – שיחפש את הנקודה הזו. היא תהייה ה"ידית" דרכה יוכל להבין את
כולה.
אלה
שלושה ימים, אם כן, שהם המשך לימוד של נושא הגישור, ושל האופן בו זיקתנו אל האחר
משפיעה עליו. מה חשוף במסרי התקשורת שלנו, מה סמוי בהם. מה הבדל בין תגובה לתשובה.
מה ההבדל בין ציווי לברכה. כיצד ניתן לתמוך באחר מבלי לגזול את חירותו. וכיצד כל
זה פועל במפגש עם ילדים.
קצת
על המסלול: נתחיל בטיול בהר עצמון, שכשמו כן הוא: עוצמות גדולות ומעוררות השראה.
הטיול עובר במעיינות, ובחורשת זיתים עתיקים במיוחד. טיול קל, עם הרבה חניות בדרך.
בערב נישן בחזרה בחניון מתחת להר. למחרת שוקלים סיור ונדידה מזרחה לאזור פארק
הירדן לשישי-שבת ליד מים.
ציוד: תרמיל גב, שק שינה, צלחת, מזלג,
כוס, מחברת, בגד ים, כובע, מים, בגדים חמים ללילה.
אוכל: כריכים ליום חמישי.
ומן המיטב של כל אחד לימים שישי ושבת. אנא, קחו בחשבון שיהיו לנו כלים לבישול,
ובמידת האפשר ניתן לחבור בקבוצות קטנות לארגן קניות לארוחות מסוימות: שישי בצהרים,
שישי בערב, שבת בבוגר, שבת בצהרים.
שבוע טוב
דני ויונתן