מקום
מדויק: בהמשך
בעולם
החינוכי המודרני כל מה שקשור לרגשות נדחק לקרן זווית. לכל היותר הרגש הוא הפרעה
שצריך להתמודד אתה כדי שלא תפגע בהישגים, בטח היא לא מציאות חיים שיש לחיות אותה,
לשכלל אותה, להתעמק בה.
ובכל
זאת יש מובן עמוק שבו חיינו הממשיים סובבים את העולם הרגשי – תחושות של ניכור, של
בדידות, של געגועים, של כמיהה, של סימפאטיה ואמפטיה, של אהבה ותשוקה, שמחה וחסד,
הם כוחות חזקים הנותנים כיוון לחיינו, וקובעים את איכות החיים של נוכחותנו בעולם.
לחיות באופן מלא זה לחיות עם הלב.
וכמה
שאנו מוגבלים ומבולבלים כאן בדרך כלל... לא יודעים להרגיש, לא מבינים, פועלים
כילדים סומים, מעוותים את ההגיון כדי לרכוש מידה של בטחון באשר לדבר אותו איננו
אמיצים מספיק לפגוש בלב.
מה
זה, אם כן, נקרא להרגיש?
ומה
זה נקרא לחיות מתוך עולם של הרגשה, מקום בו האינטימיות אינה שם למציאות של חדרי
חדרים, אלא אופן הוויה שלם בעולם?
וכיצד
אנחנו יכולים לעזור לאחרים לחיות עם הלב, בשעה שאנו עצמנו כל כך מוגבלים.
שיעורי בית: אנא, קראו בעיון את המאמר המצורף על
ההבחנה החשובה בין הרגשות לרגשות.
האורח שלנו
ביום שישי בבוקר, קשור ישירות לנושא זה.
להביא: מים (3 בקבוקים), שק שינה, צלחת,
מזלג, כוס, מחברת, בגדים חמים (נישן בחוץ).
אוכל: כריכים ליום חמישי
בצהרים, לחלוקה בינינו. ומשהו לארוחת ערב משותפת של יום חמישי וארוחת בוקר של יום
שישי – כל אחד כטוב בעיניו. נוכל לבשל במקום.
ימים של הרגשה
דני