שעה:
10:30
מקום מפגש: בין תל אביב לירושלים. פרטים בהמשך
על אותו ציר שאנו נעים בו במפגשים האחרונים, אני רוצה ללכת
עוד קצת ולגעת באופן ישיר בנושא המרכז,
ולהעמיד אותו במבחן ההורות (והחינוך בכלל).
שזה להעמיק עוד אל תוך המעבר הזה מעולמה של השייכות
הסימביוטית (החיבוק הרוצה והמתרצה) אל עולמה של השייכות הדיאלוגית. מן
ה"מה" השטוח אל ה"מי" הממוקד (שמסכים להיות כתובת למציאות).
פלדנקרייז נותן את הדוגמא הבאה: אם יניחו שתי אבנים כבדות
זהות במשקלן בשתי ידיו של אדם, ויוסיפו עוד אבן קטנה ליד אחת מבלי שיראה, הוא לא
ירגיש בהבדל. אבל אם יוסיפו את אותה אבן קטנה לשתי אבנים קלות במשקל, הוא ירגיש
בתוספת. ומה עשה את ההבדל בין שני המקרים? היציבה הממורכזת היא גם זו הצורכת הכי
פחות מאמץ. וכשאדם לא מתאמץ הוא גם יכול להבחין בדקויות, לחוש בעדינויות. מקום של
שיווי משקל מאפשר לחוש כל הטיה לצד זה או אחר ולתקן בהתאם – לחזור למרכז. אבל אם
אדם התרגל להחזיק את גופו בכוח (כיוון שאינו בשיווי משקל) אותה החזקה מאומצת גם
תמנע ממנו להבחין בהטיות הזעירות, ובמילא הוא יעשה פחות ופחות רגיש, יותר ויותר
תפוס.
איך ממצב תפוס חוזרים אל המרכז? המקום של המרכז הוא גם המקום
של התנועה החופשית והזורמת. איך עוברים ממקום של עצירות למקום של זרימה? ממקום של
תקיעות למקום של חירות?
כך גם ביחסים ובפרט ביחסים בין הורים לילדים. אכן אנחנו
מדברים על שיקום המנהיגות ההורית (כתחליף ל"שיקום הסמכות
ההורית") מקום בו יש שני רצונות שמסכימים להיפגש, ולא רק רצון אחד שמתבייש. מנהיגות
כדי לחדד שלא מדובר בשליטה ובאשליית השליטה הרציונאלית, אלא במשהו אחר לגמרי שהוא
אנרגטי ביסודו, ודיאלוגי במהותו.
שיעורי בית:
1.
מוזמנים
לקרוא את שני המאמרים הבאים שפורסמו בעיתון הארץ בנושא הסמכות ההורית:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=331176
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=288403
2.
ואת
הקבצים המצורפים מתוך חוכמה משולחן המטבח של נעמי רמן
3.
לבוא
מוכנים נפשית להירטבות. הפעם נראה לי שאתעקש על מפגש בחוץ.
להביא: למקרה של גשם אביא יריעות
פלסטיק רחבה ללילה. אתם הביאו עמכם בגדים להחלפה, ובעיקר הכניסו את הבגדים לשקיות
ניילון. חוץ מזה כרגיל: שק שינה מתאים, וכל דבר אחר שיעשה לכם חם נוח ונעים, מים
לשתיה, מחברת
ועט,
פנס, וגם, כף וכוס אישית לתה/קפה.
אוכל: מה שטעים, מה שמתאים,
מה שמפתיע. כריכים ליום חמישי בצהרים לחלוקה בינינו, אוכל לארוחת ערב ובוקר, ופרות
ומתוקים ל"בין-לבין".
האורח: יגיע ביום חמישי
בסביבות ארבע אחר הצהרים וישהה עמנו שלוש שעות.
שימו לב שאנחנו
נפגשים ב10:30 הפעם. תוכנית עמוסה
דני