נפגשים
בשעה: 10:00
ב"מיתר" שבבית אורן.
נתחיל
מיידית, כשכל אחד ישלח לסיבוב עצמאי במיתר. ממליץ בחום לבוא ולשהות במקום זמן רב
ככל הניתן כדי לתת למקום לחלחל ולגעת. שימו לב שבשעה 12:00 כבר מסדרים במיתר.
אומרים: מבדידות נעשים האנשים קשים. מה היא בדידות? מה היא
קשיות?
האתגר של גידול ילדים ברכות הוא גם האתגר של הגמישות הזורמת
שבאה עם היכולת להישאר פתוח לעולם ולהשתנות תוך כדי מגע עם אחרים. אנחנו זקוקים
לאחרים כדי להתחדש. לא בגלל החדש שהם מביאים לחיינו, אלא משום שמתוך הדיאלוג החי
אתם, מתוך הנכונות להיות שם ממש, קורה משהו למשתני הרקע השקופים של הווייתנו שלא
יכול לקרות בשום אקט של שליטה מודעת.
היות ומרכיבי הרקע הללו – אותם כלים שבעזרתם אנחנו מיצרים
משמעות – נותרים שקופים ובלתי מודעים לנו, איננו מבינים מדוע עם כל הרצון להתחדש
אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים ומשכפלים את אותן משמעויות. מבקשים לזרום, אבל
נותרים מוגבלים בדפוסים מוכרים המתקשחים ככל שאנו מנסים לשנות אותם יותר. אבל
הדיאלוג, זה שאופקיו פתוחים ואין לו כל מטרה לשנות, מזמין את הרכות ועמה את חכמת
ההתחדשות.
"מיתר" נסמך הרבה על גישת זרימת הפעילות שפותחה
במרכז לפעילות הילד באורנים. נוסף אליה במהלך השנים המהלך הביתי, הלא פורמאלי,
שחידש וחיזק את מלאות הדיאלוג על פני המבנים הצורניים. על רקע הסביבה הפוסט
מודרנית הוא נעשה לא רק דיאלוג פנימי, אלא גם ביקורת חברתית על הקשיות.
וזו הזדמנות עבורנו עצמנו לחזור ולפתוח את חלל ההקשבה בין
גירוי לתגובה, בין אדם לאדם, ומתוך כך לאפשר לחדש לצמוח בתוך המרווח המושהה,
ולסחוף אותנו למחוזות לא נודעים.
שיעורי בית:
1.
הפעם
יש שיעורי בית "אמיתיים": אני מבקש לכתוב חצי עמוד ומעלה על אחד משלושת
הטכסים שהיו נושאי לימוד החברותא במפגש הקודם. כל אחד מוזמן לבחור את אחד הטכסים,
ולהביא את הטכסט שלו למפגש. נעשה אתו עבודה (נמשיך אותה גם מעבר למפגש הבא, יש לי
רעיון). אני מזמין גם את כל המשתתפים הסמויים מן המחזורים הקודמים להצטרף
לכתיבה גם אם לא מתכוונים לבוא. הטכסים:
א. אם אתה בעצבות
סימן שאתה חי בסיפור של מישהו אחר.
ב. מתי הניסיון
לשנות את הרגשתך הוא גלות ומתי הוא גאולה?
ג. מתי ההתעסקות
בעניינים של מישהו אחר היא גלות, ומתי היא גאולה (לך ולאחר)?
2.
אני
מצרף במייל נוסף את הספר על מיתר (קובץ כבד) שיצא בשנה השלישית של מיתר. מוזמנים
לקרוא את הפרק הראשון בחלק הראשון, שעוסק בסוגיית החינוך בחברה.
להביא: כרגיל: שק שינה מתאים,
וכל דבר אחר שיעשה לכם חם נוח ונעים, מים לשתיה, מחברת ועט, פנס, וגם, כף
וכוס אישית לתה/קפה. בסוף מרץ עדיין קר בלילות. אל תהססו להביא בגדים חמים.
אוכל: מה שטעים, מה שמתאים,
מה שמפתיע. כריכים ליום חמישי בצהרים לחלוקה בינינו, אוכל לארוחת ערב ובוקר, ופרות
ומתוקים ל"בין-לבין". הפעם נבשל בשטח ונראה לירון מה זה!
חג פורים שמח דני