מפגשים שהיו במחזור רביעי

מבוא| הזמנה למפגש תשיעי – מחזור רביעי| הזמנה למפגש שני – מחזור רביעי| הזמנה למפגש שמיני – מחזור רביעי| הזמנה למפגש שלישי – מחזור רביעי| הזמנה למפגש שישי – מחזור רביעי| הזמנה למפגש שביעי – מחזור רביעי| הזמנה למפגש רביעי – מחזור רביעי| הזמנה למפגש ראשון – מחזור רביעי| הזמנה למפגש חמישי – מחזור רביעי|

הזמנה למפגש שלישי – מחזור רביעי

 

גישור

 

31 לדצמבר – 1 לינואר

 

נפגשים בשעה 10:30 כעשרים דקות צפונית מתל אביב. פרטים בהמשך

 

מתוך רצוני להמשיך ולהעמיק בנושא ההקשבה הנוכחת, צמחה המחשבה ללמוד "גישור", שאפשר לראות בו תהליך מובנה התומך בהקשבה. אגב כך גם להציג את ה"כלי" המעשי הזה, שב"מיתר" וגם במשפחתי הפך לאבן יסוד שממנו שופע הרבה טוב.

גישור נעשה בהדרגה לכלי מקובל לפתרון סכסוכים בין מבוגרים וכחלופה להליך משפטי. הוא שייך למסגרת הכלים של הצדק המאחה (להבדיל מן הצדק המעניש). גם בחינוך מנסים להכניס אותו, למרות שלא פגשתי מקום חינוך, מלבד מיתר, שבו הפך לאורח חיים משמעותי. הגישור כמו שאני מכיר אותו וטופח במיתר קיבל גוון מעט שונה מזה המקובל במקומות אחרים, ועם הזמן הוא גם התמצה למספר עקרונות פשוטים ופוריים. הקסם שלו הוא בשילוב הפשוט הזה של שני צדדים – קסם ההקשבה בו התחלנו לגעת במפגש הקודם מצד אחד, וקסם הדיבור מן הלב מצד שני. כשמדובר במקום של סכסוך, שהוא הרבה פעמים גם הזדמנות למשבר – בכלל הפוריות גדולה. באופן טבעי היה ראוי לעסוק בגישור אחרי וכהשלמה לנושא "סכסוכים" (בחינוך ובכלל), אבל אני חושב שאפשר לראות בו גם פשוט מסגרת ראויה ומוגדרת לכל שיחה של שניים.

הנושא אם כן נשאר הקשבה נוכחת, ובמקביל ובמשולב – דיבור מן הלב, או בשמו האחר: "דיבור מקרקע הממשות", או בעוד שם: "דיבור מתוך ההרגשה" (או גם: דיבור מביע, דיבור מרגיש). נרקוד את זה ביחד.

התכוונות למפגש:

"אין איש שיגלה לכם דבר,

אשר אינו כמוס ונם בחביון הגיונכם.

המורה, הפוסע בצללי המקדש בין חסידיו,

אינו מגיש מחוכמתו, כי מאמונתו ואהבתו… "             ג'ובראן חליל מתוך "הנביא".

ואתם אמנם אינכם חסידים, אבל זה בכל מקרה נכון – איני מלמד דבר, ואם אתם לומדים או לא – זה שלכם. לכל היותר אני מייצר את התנאים. רוצה לעודד אתכם לבוא כלומדים אקטיביים, המנצלים את המפגשים ללימוד האישי אותו אתם מובילים, כל אחד ממקומו. זה גם מה שאני עושה באופן אישי. אני בא לכל מפגש עם כוונה עמוקה ללמוד. קודם כל בא ללמוד. ולעשות את זה בחברתכם זה עונג גדול.  

וטוב ועוזר לבוא עם משאלה – עניין אישי שאתם מבקשים לברר, ללמוד, לחקור, ואפילו הוא לא מנוסח בצורה של שאלה מוגדרת, אלא רק בתור תחושה עמומה של רצון לשינוי, או אזור מעורפל שמבקש פתיחה, או סוגייה מסוימת שרוצה תשובה – מה שזה לא יהיה.

ובמהלך היומיים שלנו ביחד יש מספר הזדמנויות מובנות לגעת באופן מודע באותו עניין אישי: א. הליווי הדיאלוגי בקבוצה (יום שישי בבוקר עם בן זוג מנחה). ב. פתיחה בספרים או קלפים. ג. שיחות אישיות, לימוד בחברותא, או תרגלי זוגות. וכמובן, יש כל הזמן גם הזדמנויות לא מובנות. 

וגם:

מזכיר לכם להביא סיכומי פגישה. דף עד שלושה.

 

התארגנות:                                                                       (אפשר להביא כוס לתה)

להביא: כרגיל. בגדים חמים! וגם ממליץ: שמיכה להתכסות בזמן הישיבות. ללילה כדאי כרית וגרבי צמר כפולים.  

אוכל: כריכים ליום חמישי בצהרים, לחלוקה בינינו, וכן מצרכים לארוחת הבוקר למחרת. לגבי ארוחת הערב אני מבין שהפעם בברלי ועליזה אחראיות, האם יש מי שמצטרף אליהן?

    עד אז, ימים פוריים, דני

FacebookTwitterGoogle+WhatsAppEmailLinkedInשתפו