מיתר

מבוא| על מיתר| מדריך פנימי למיתר| מדריך מקוצר לגישור במיתר| מאמרים ישנים על מיתר| הגישה החינוכית של מיתר – מתוך הידיעון של מיתר|

על מיתר

כללי

מיתר הוא מסגרת צומחת שהתחילה כחטיבה צעירה ב- 1995 והיום כוללת גם חטיבה יסודית ובוגרת. המקום הוקם ביוזמה של קבוצת אנשי חינוך אשר ביקשו לייצר חינוך הומאני השם את הדגש על חינוך חברתי וערכי, תקשורת בין אישית, ופעילות משמעותית. מיתר הוא היום בית ספר קטן ומשפחתי המשרת ילדים מכל האזור ומהווה פריצת דרך ודוגמא למאות מחנכים והורים המבקרים מדי שנה ולומדים את דרכו של המקום.

המטרות בהקמת המסגרת:

–          להוות דוגמא לחינוך משמעותי שהוא כזה הן לילדים, הן להורים והן לאנשי הצוות.

–          לתת הזדמנות לכל ילד לגדול ולהתפתח בקצב שלו במסגרת של קהילה בריאה ותומכת הדואגת לשלומו הפיסי והנפשי ועושה זאת בקנה מידה אנושי.

–          לאפשר לילדים להתבגר ולהפוך לאנשים שלמים המפותחים הן בצד הרגשי והן בצד החברתי. אנשים ערניים אינטלקטואלית ובעלי אחריות מוסרית.

–          לחנך לשיתוף פעולה, כבוד הדדי, ומעורבות חברתית. לתת כלים בתקשורת בין אישית ובפתרון סכסוכים.

–          לתת הזדמנות לילדים להתחכך בתרבות המבוגרים מן הצדדים היותר מפותחים ואיכותיים שלה, ובמקביל לאפשר להם השתלבות בתרבות זו ותרומה משמעותית.

–          ליצור מקום המאפשר לילדים שונים שבאים מרקעים שונים וביכולות שונות להשתלב בפעילות משותפת מבלי לחוש שהם חריגים או מיוחדים יותר מכל אחד אחר.

 

אפשר לומר על מיתר את הדברים החשובים הבאים:

–          זהו מקום שילדים אוהבים מאוד לבוא אליו, וכך גם אנשי הצוות.

–          פועל בו צוות של אנשים מסורים באופן בלתי רגיל הפועלים באהבה רבה ומתוך למידה והתעמקות מתמידה במלאכתם כמחנכים.

–          מידת האלימות במקום הזה היא מינימלית וכמעט ולא קיימת. הגישור הוא כלי יומיומי הנותן לכולם את היכולת לנהל סכסוכים באופן פורה.

–          עבור חלק מן הילדים, שהגיעו אלינו לאחר שנפלטו מבתי ספר רגילים או שהיה להם שם קשה מאוד, המקום הוא בגדר הצלה. הם משתלבים במציאות בריאה וחוזרים לחוש בערכם כאנשים שלמים. להם, אבל גם לאחרים בזמני מצוקה, למקום יש איכות תרפויטית.

–          באופן כללי הילדים במיתר מתאפיינים בכך שהם תאווי דעת ואוהבי למידה. במיוחד הילדים שגדלו אצלנו מגיל צעיר הם סקרניים, פתוחים ובעלי חשיבה ערנית. בין היתר תרבות הספר פורחת אצלנו וילדים רבים מרבים בקריאה להנאתם. 

–          המקום לא רק צורך תרבות, אלא מייצר תרבות ומהווה מוקד משיכה לאנשים רבים מרחבי הארץ, הורים, מורים, מנהלים, תלמידי הוראה, ועוד.

–          רוב הילדים שסיימו אצלנו והשתלבו בבתי ספר אחרים עשו זאת בהצלחה רבה וללא קושי מיוחד מבחינה לימודית.


מספר עקרונות מפתח לגישה החינוכית

חינוך דיאלוגי

מיתר נסמך בגישתו על תפיסת החינוך הדיאלוגי השמה במרכז את ההבנה שהעולם האנושי קורה בתוך מפגש. ולא מפגש חומרים, בחינת גוף שלישי, הפועל על פי מתכונת של סיבה ותוצאה, אלא מפגש שבו האדם מסוגל להגיד אני ולחוש אתה. מפגש שיש בו פנייה, דיבור, הקשבה. המהות העמוקה ביותר של מפגש כזה נמצאת ביצירה ובחירות. אין הוא רק רצף אירועים אלא התחוללות בעלת נשמה. בנקודה זו נולד האדם המדבר, המסוגל לפנות אל העולם ולעמוד בו בחינת ישות מוסרית וריבונית.

נובע מכך, לתפיסתנו, חינוך בקנה מידה ביתי ואינטימי.

מקום של חיים

מיתר הוא לא בית ספר במובן הרגיל. יותר נכון להגדירו כקהילה, משפחה מורחבת, כפר של ילדים, מקום שבו הילדים יכולים לחיות את חייהם השלמים. אלה חיים, שכמו בעולם המבוגרים, נחווים סביב מוקדי העניין של פרטים שונים בקהילה, בהתאם לאישיותם, ליכולתם ולבחירתם. במובן זה מהווה מיתר כר פעולה, זירת ייעוד, למסע החיים האישי של כל אחד. אנו מאמינים שחיים משמעותיים בעתיד דורשים חיים משמעותיים בהווה. הדרך הטובה ביותר לעזור למבוגר העתידי להיות אדם שלם היא לעזור לבן השבע להיות בן שבע באופן משמעותי.  

חינוך ולמידה

הבעיות הבוערות ביותר שאיתן מתמודדת התרבות הפוסט מודרנית אינה בעיות של ידע או הכשרה מקצועית אלא בעיות של איכות חיים פנימית. האלימות, קשיי תקשורת, חוסר נחת עצמי, תחושות ניכור ובידוד, חוסר שייכות, כל אלה הם ביטויים לצורת החיים המודרנית ולכך שבמידה רבה איננו מכירים לעומקה את אומנות החיים. המוקד של מיתר הוא לפיכך בחינוך שתכליתו לתמוך בלימוד אומנות החיים. אנו מאמינים שהלמידה היא הדבר שקורה מעצמו כאשר מספקים את התנאים הנכונים ואין מפריעים. יתר על כן, למידה, אינה מסתיימת בגיל 18 ואינה מתייחדת לבית הספר. במיוחד בעולם המודרני קיימות דרכים מגוונות ושונות ללמוד הן באופן פורמאלי והן באופן לא פורמאלי. בגיל הצעיר חשוב יותר ליצור את בסיס החיים האיכותי – ומכאן הדגש על החינוך.

תכנים לימודיים

יותר משחשוב שילד ידע דבר זה או אחר חשוב שיהיה עקרון של ידע – דהיינו: א. שהידע שיוחזק בו יהיה חי, עמוק ורלוונטי. ב. שהתשוקה לדעת, והעניין האישי האמיתי בנושא מסוים יהוו את מוביל הלמידה. משום כך חשוב שהלמידה תצמח מנושאי עניין של הילדים ותתנהל באופן הוליסטי תוך שהיא נשזרת ברקמת החיים הממשית של הלומד. דבר זה דורש מעורבות הרבה יותר עמוקה הן של הלומדים והן של המורים. המחויבות היא ללומד ולא לחומר זה או אחר.  גישה זו מייצרת מחד הוראה דיפרנציאלית המאפשרת לקבוצות קטנות להתקדם בקצב שלהן, ומאידך קוריקולום עשיר ומגוון הכולל נושאים רבים שאינם מופיעים בתוכנית הלמודים הרגילה של משרד החינוך.

קריאה כתיבה ואנגלית

מעבר לתכנים המשתנים יש שני נושאים לימודיים שמבחינתנו הם מצע חיוני לחיים בתרבות המודרנית ועליהם אנו שמים דגש מיוחד: קריאה וכתיבה ואנגלית. מאמץ זה עבור כחוט השני לאורך כל שכבות הגיל ובא לידי ביטוי, מלבד בשיעורים, גם בסביבה אוריינית, פרויקטים, סדנאות, השתלבות בתחומים אחרים, ובשיעורים פרטיים למתקשים. 

דגש על קהילה

צריך כפר שלם כדי לחנך ילד אחד. החינוך הוא פועל יוצא של תרבות. ערשה של כל תרבות הוא הקהילה החיה. כך גם במיתר. אנו רואים את עיקר תפקידנו ביצירת קהילה בריאה. קהילה בריאה היא כזו, שיוצרת תרבות ולא רק צורכת אותה, היא כזו שנוקטת עמדה, ומאפשרת לקהילה לנוע במסלול חייה היוצר. בד בבד, קהילה בריאה היא כזו, שמכירה בגבולותיה ומכבדת את השונה. אין היא רואה בעצמה מידת הכל. אין היא מבקשת שכל חבריה יהיו דומים, אלא להפך, מאפשרת לכל אחד למצוא את מקומו  הייחודי. מתוך שחיים ביחד היא גם מייצרת את אותן שגרות, המאפשרות לכל אחד לחיות את חייו השונים בחירות, מבלי שהדבר יפגע באחרים ומתוך כך שיתרום לקהילה.

דגש על תרבות

בשונה מגישות של חינוך פתוח המעמידות את הילד במרכז, אנו מעמידים את התרבות ואת הקהילה במרכז. זה אומר שהמרכז הוא דווקא עולם המבוגרים המייצר משמעות, מבלי שייצור זה ידכא את דרכו האישית של כל אחד ליצור משמעות. אנו רואים שההתמקדות בילד הרבה פעמים גוררת גישה מוצרית אל הילד המנסה להפוך את הילד למשהו "מקובל" ו"מוצלח" באופן חודרני ולא מכבד. הדבר גורר גם מערכת יחסים מניפולטיבית משני הצדדים. הילד לומד לראות עצמו כ"נסיך בובה מפונק" ובמקביל חש שלא מאפשרים לו לחיות את חייו. הדגש על תרבות בא לידי ביטוי בחגים, באירועים, בפעילות קהילתית וחברתית, בתרומה, בלמוד, בגישה אקולוגית,  וביצירה משותפת.

גבולות, חירות ומנהיגות.

אנו מאמינים בשלוב הנכון של גבולות וחירות כבסיס לכל חינוך משמעותי. במיוחד היום שבו עניין זה מעורר בלבול ולא פעם ניתן למצוא גישות המאפשרות לילדים לעשות ככל העולה על רוחם והדבר בעצם רק מצר את חירותם. במיתר יש גבולות ברורים וידועים מראש המוגדרים על ידי סט של חוקים שקבעו אנשי הצוות ואשר משתנים מדי פעם. גבולות אלה יש להם מטרה אחת עיקרית, לאפשר מרחב כבוד מקסימלי לכל אחד. המסגרת הברורה מצטרפת למנהיגות ברורה של המבוגרים הנותנים דוגמא הן באישיותם והן באחריותם.

סכסוכים וגישורים

גישור מהווה במיתר חלק משגרת החיים והזדמנות להתנסות בסוג תקשורת אחר שבאה לידי ביטוי מאוחר יותר בחיי היומיום. המטרה להגיע לדיאלוג מתוך הבנה שבכל סכסוך מעורבים שני צדדים גם אם לכאורה יש צד חלש וצד חזק. גישור אינו מיועד לשפוט מי אשם, אלא לאפשר למסוכסכים למצות את הסכסוך שלהם בתנאים מבוקרים המאפשרים הקשבה ושיח. הפתרון צריך לבוא מן המסוכסכים כשם שמשם צמח הסכסוך. אנשי הצוות עוברים הכשרה בגישור.

מבנה החטיבות והתמקדותן

העקרונות של הנהגת קהילה בריאה זהים במידה רבה בכל שלושת החטיבות אך יש בהן הבדלים בהתמקדות כתוצאה מן הגילאים השונים של הילדים.

החטיבה הצעירה עיקרה הוא זרימת פעילות. האתגר הגדול הוא ללמוד לחיות ביחד באופן פורה וללא דיכוי הדדי. הילדים בעיקר צורכים תרבות וחיים בעולמם. המשחק הוא הפעילות הטיפוסית.

החטיבה היסודית מוסיפה לזרימת הפעילות סדנאות מובנות ופרויקטים קהילתיים שונים בהם יכולים הילדים לקחת חלק ולעזור. הם נמצאים ב"שולי המבוגרים", הם מתחילים לסייע למבוגרים ליצור תרבות. הפעילויות הטיפוסיות הן המלאכות והאומנויות כגון, בניית דגמים, תפירה, וכדומה.

בחטיבה הבוגרת, ההשתלבות בעולם המבוגרים מתאפיינת בלקיחת אחריות, שותפות פעילה יותר בייצור תרבות, וכן עניין בלימודים פורמאליים לסוגיהם. הפילוסופיה היא הפעילות הטיפוסית.

 


דרכי פעולה

על מנת להשיג את המטרות שפורטו למעלה אנו נוקטים בשילוב של דרכים שנלמדו מגישת זרימת הפעילות, מגישת הפרויקטים, מתפיסות של חינוך פתוח, וכן פותחו במיתר. מה שמובא כאן הוא רק בגדר כותרות של הדרכים העיקריות. הבנה ממשית של דרכנו דורשת למוד מעמיק יותר ממה שניתן לעשות במסגרת הצגה זו. 

התכוונויות (מפגשי בוקר וצהרים)

בכל החטיבות אנו פותחים את היום ומסיימים את היום במפגש קהילתי של כל חטיבה בנפרד. במפגשים אלה מועלים נושאים של חייי הקהילה והארץ, ענייני יומיום ודברים עקרוניים יותר. זה אחד המקומות בו בא לידי ביטוי החינוך הערכי כשהוא מתפתח בשיחות סביב נושאים המעסיקים את הקהילה. התכוונויות אלה שונות מעט בכל חטיבה על פי גילם ואופיים של הילדים. בחטיבה היסודית והבוגרת זה גם המקום להצגת פרויקטים אישים, ובו הם מתנסים בהעלאת נושא ובהובלה של קבוצה. כמו כן מובאים דרך קבע עניינים אקטואליים וכן רגע של עברית, רגע של חשבון, ורגע של אנגלית. כל פעימה מקבלת כאן חיזוק ברמה התיאורטית. (ראה "פעימות" בהמשך).

פעילות

חומר הגלם המהווה את הגוף העיקרי של חיי היומיום במיתר הוא הפעילות הזורמת. פעילות זו כוללת הרבה עשייה ספונטאנית המשלבת משחק, יצירה, שיחה, עם למידה. אנו מאמינים שצריך לעשות כדי ללמוד. והפעילות המגוונת מטרתה להשאיר בחיים את מאה השפות של הילד, אותן דרכי הבעה שבמסגרות רגילות הולכות ונסתמות עם השנים.

עקרונות התמיכה בפעילות

על מנת לתמוך בפעילות ובעומק הפעילות אנו פועלים בשני מישורים. המישור הראשון הוא ארגון הסביבה הפיסית. במישור זה מביאים מגוון של פעילויות וחומרי יצירה, מאורגנים על פי עקרונות של הצגת חומרים שפותחו במיתר ובמקומות אחרים. המישור השני הוא מישור ההשראה והתכנים שבא לידי ביטוי בעיקר בתמיכת המבוגרים, בהצגת רעיונות, ובפעילות קהילתית וחברתית הכוללת את נושאי הפעימות. 

מפגשים זורמים – שיחות אישיות וקשר אישי עם הילדים

על גבי המצע של הפעילות הזורמת נפגשים המבוגרים עם הילדים סביב נושאי העניין של הילדים או סביב יוזמות של מבוגרים. איכות המפגש, האופן בו נענים המבוגרים לילדים, האי פורמאליות בצד ההנהגה הברורה, הם כולם בגדר גורמים מעצבים התומכים בהשגת מטרותינו. נוסף לקשרים הזורמים תוך כדי פעילות ישנן שיחות אישיות מדי תקופה. 

פעימות

אנחנו מחלקים את השנה לשלוש פעימות כל פעימה בדגש מיוחד ומסתיימת בתערוכה, הצגת פרויקטים, ואירוע שמוזמנים אליו ההורים. הפעימות של השנה:

חטיבה צעירה: אור וצל, אגדות, אותיות.

חטיבה יסודית: הקבוצה, דיוקן עצמי, הקהילה.

חטיבה תיכונה: מדע ואקולוגיה, דיוקן עצמי, טרם נקבע.       

סדנאות

סביב נושאי הפעימות וכן בנושאים אחרים מובאות סדנאות קצרות מועד (חודשיים שלושה). סדנאות אלה מועברות על ידי אנשי הצוות ואורחים (אנשי מקצוע). דוגמא לסדנאות: קולנוע, דרמה, מועדון וויכוח, היסטוריה של ימי הביניים, עיצוב אופנה, פיסיקה ומתמטיקה, כתיבה יוצרת, צילום אומנותי ועוד. העקרונות ויתרונות של הפעלת סדנאות מובאים במקום אחר.

פרויקטים אישיים/קבוצתיים

פרויקטים אלה לא חייבים להיות מקושרים לנושאי הסדנאות או לפעימות המעסיקות את הקהילה. הם מלווים ילד או קבוצת ילדים במשך תקופה של חודש או חודשיים, ומקבלים במה בהתכוונויות או באירוע מסכם. פרויקטים לדוגמא: בניית סירת מפרש בגודל מלא, בניית בית אקולוגי, הצגת שיקספיר באנגלית, כתיבה הלחנה וביצוע של שירים, מלאכות יד למיניהן, וכן עבודות חקר בנושאים עיוניים שונים.   

השתלבות בקהילה

בחטיבה הבוגרת מוקדש יום בשבוע לפעילות קהילתית, חלקה במיתר וחלקה מחוץ למיתר. דוגמאות: עזרה לילדים ב"גן הילד" בחיפה, השתלבות במעבדת מחשבים, עזרה בבתי חולים וכדומה.

ימי למוד

בחטיבה הבוגרת, ימים מיוחדים המוקדשים לנושא אחד לאורך כל היום. הימים שהיו השנה בינתיים: יום כיפור, מסכות, זכויות, יחסים בין המינים, רצח רבין, אוכל, חנוכה, דמיון.

העולם כבית ספר – סיורים וטיולים מחוץ למיתר

אנו מאמינים בכך שעלינו לנצל את המשאבים הטבעיים הנמצאים בעולם ובמובן זה ללמוד לראות את העולם כולו כבית ספר שניתן ללמוד ממנו. לפיכך, בצד הפעילויות בתוך מיתר אנו מרבים לצאת לפעילויות מחוץ למיתר, גם בשעות אחר הצהרים בכלל זה:

–          יום בשבוע טיול בטבע (חטיבה צעירה) יום בשבועיים (יסודית ובוגרת) הטיולים משולבים בסדנאות ולימוד.

–          טיולי משפחות ארבע פעמים בשנה.

–          סיורים למוזיאונים, הצגות, קונצרטים, ועוד (בעיקר חטיבה יסודית ובוגרת).

שיעורים פרטיים

במסגרת מיתר ובשעות היומיום ניתנים שיעורים פרטיים לילדים מתקשים בנושאי קריאה כתיבה ואנגלית וכן ליווי אישי בנושאי הפרויקטים או בנושאים אחרים על פי בחירת הילד.

ילדים מלמדים ילדים

ילדים מן החטיבה הבוגרת והיסודית מקיימים סדנאות בנושאים שונים עבור ילדים אחרים. סדנאות לדוגמא מתחילת השנה: שרטוט גיאומטרי, ריקוד, בישול, תמיכה בקריאה וכתיבה.

מעורבות הורים

אנו משתפים את ההורים בפעילותינו בשעות אחר הצהרים וכן בקבוצות למידה שאנו מקיימים בשעותה הערב. כמו כן, אנו שומרים על קשר רציף עם כל משפחה בטלפונים, פגישות אישיות, ואספות כלליות.

למידה של הצוות

חלק בלתי נפרד וחיוני מכל פעילותנו הוא הלמוד של הצוות הנעשה אחת לשבוע במפגשים של ארבע שעות. מפגשים אלה מחולקים ללמוד עיוני, ישיבות ארגוניות ומעקב אחר ילדים.

מעקב והערכה

המקום שלנו קטן מתוך עקרון חינוכי, ואנו נאלצים מדי שנה לדחות ילדים, כדי לא לגדול מעבר לגדול האינטימי שהוא חיוני לטעמנו בכל חינוך בעל משמעות. הגודל הקטן מאפשר לנו להכיר כל ילד וילד באופן אישי ועמוק ולדאוג לו באופן פרטני. מדי תקופה אנו עורכים מעקב אחר כל אחד ואחד מן הילדים ובאופן שוטף כל שבוע מועלים הילדים שהייתה להם בעיה מיוחדת. בשיחות אלה מועלות דרכים לתמיכה בהם ולגבי ילדים בשלבי מצוקה בחייהם מוצמד מבוגר אחד אחראי, אשר חונך ומלווה את הילד לאורך תקופה זו. אין במיתר מבחנים פורמאליים וכל הערכה מבוססת על הכרות ופעילות משותפת.

FacebookTwitterGoogle+WhatsAppEmailLinkedInשתפו