קבוצות דיאלוג

חזרה למפעלים| תלמוד נפש| על הדיאלוג – מתוך פינוקיו יורד מן הפסים| מעגל הסיפורים – סיפור על תרבותנו עוד 1000 שנה| מספר הנחיות לדיאלוג (לקבוצת דיאלוג ובכלל)| ליווי דיאלוגי| התכוונות לדיאלוג| דיאלוג – הארות לתשומת לב|

התכוונות לדיאלוג

ביום שבת בבוקר, כשחיכיתי מתחת לעץ האלון,

ומתוך שהרהרתי בדיאלוג,

ובאמונה,

ובקשר ביניהם,

ובכוונה והתכוונת ובהבדל ביניהם,

חשבתי על אותה התכוונות פנימית שטוב לבוא עמה לדיאלוג, למפגש, למגע. ואט אט התגבשו לי השורות הבאות אותן ניסיתי לחקוק באדמה בלא הרבה הצלחה:

לב פתוח

חוכמה ערנית

אמונה פנימית

ואומץ בריא

 

כמו שמכוונים כלי שיהיה מדויק לפני שמנגנים עליו. חושב על  זה בתור ההתכוונות לבוקר, התכונות לפני שמורה בא לתלמיד, ואדם בא אל החיים.

לב פתוח: הרי זה המרכז. ההרגשה. המקום ממנו אנו חיים. אבל ללא החוכמה הלב הולך לאיבוד ולא פעם נמרח ומסתאב אל תוך מציאות שלא בריאה לו.

חוכמה ערנית: אבל על איזה חוכמה אנחנו מדברים, לא על חכמת הדעת, המבקשת לעצב ודורשת ביטחון וקובעת נוסחאות. אנחנו מדברים על החוכמה הערנית שיש ביכולתה לחדש, לפגוש, ליצור.

אמונה פנימית: אבל גם לב פתוח וגם חוכמה ערנית אינם הכל. שהרי לא הכל נתון בידי האדם, ולא הכל עוצב בדמותו. אמונה פנימית אומרת בו זמנית אמונה של אדם בעצמו אבל גם אמונה באחרות הטמירה המיניקה אותו ומאפשרת לו את הצניעות הבסיסית.

אומץ בריא: וכל זה הרי לא מיועד רק כדי שישב בבית ויתחבר לעצמו – אנו מדברים על ההתכוונות שמיועדת לפגוש את החיים וכדי לעשות את הצעד הראשון בעולם המעשה, דרוש אותו אומץ. אבל לא סתם אומץ אלא אומץ בריא. לא צריך לקפוץ מהגג, ולא כל דבר מפחיד צריך לעשות דווקא, מספיק את האומץ שנועד לשרת את החיים. למשל, האומץ לפחד. ואולי בעיקר האומץ להסכים להיות מה שאתה, למרות כל המוגבלות. הוא הפיגור שדיברתי עליו.

לא נותר לי אלא לברך אתכם, אותנו, שנזכה לקום כל בוקר ולכוון עצמנו שנהייה מוכנים ומזומנים לפגוש את החיים עם לב פתוח, חוכמה ערנית, אמונה פנימית, ואומץ בריא.

Share

כתיבת תגובה

צריך להכנס למערכת בשביל להשאיר תגובה.