השיעורים המופיעים באתר זה הם חלק קטן ממאגר שיעורים שניתנו בשנים האחרונות ובמסגרות שונות ומגוונות, בין היתר במעגלי לימוד עם הורים, ב"קורס מחנכים", ובסדרות של מפגשים לאנשי חינוך, ותלמידי חינוך. השיעורים המכונסים כאן קשורים בדרך זו או אחרת לתקשורת משחררת ולפסיכותרפיה דיאלוגית-אמונית.
הם נולדו לאחר שנים רבות של "הרצאות" שנהגתי לתת סביב נושאי חינוך שונים. רק לעיתים נדירות היו אלה הרצאות סדורות. מטבעי לא נוח לי להרצות בפני אנשים ואני מעדיף את הקשר הבלתי אמצעי של שיחה פתוחה. לפעמים השיחות הללו היו מוצלחות, ולפעמים ריבוי הקולות והדעות פיזר את הלימוד והשאיר תחושה של דבר שהוחמץ.
בניסיון לברר מה היא הדרך לשלב בין הערנות החיה של שיחה דיאלוגית, לבין המיקוד של הרצאה סדורה, הגעתי בסופו של דבר לפורמאט של שיעור כתוב בן עמוד אחד, אותו אני מחלק למשתתפים לקריאה ולימוד משותף. ואמנם, את הטכסט כתבתי אני, אבל במובן אחר, קיומו של הטכסט משחרר אותי מן העמדה של מרצה שצריך לסיים מהלך של טיעון, ומאפשר לי להשתתף בדיון כלומד לכל דבר. עם הדף אני פנוי להקשיב, לשאול שאלות ולהתווכח עם הטכסט בעצמי.
בד בבד, הכתיבה של השיעורים נעשתה יותר ויותר מדויקת, לא רק בשל קיומו של הקהל הממשי שאליו כיוונתי, אלא גם מכיוון שלמדתי להגביל את עצמי לעמוד אחד, והדבר חייב אותי לזכך את כוונתי.
זה החוק אם כן: כל מה שיש לי לומר צריך להיכנס לעמוד יחיד. הכתיבה בפסקאות ממוספרות מאפשרת לי להתעכב על כל פסקה כיצירה בפני עצמה, והמאבק להצטמצם תמיד מתגלה לטובה, הוא מכריח אותי להתנסח באופן מדויק יותר ולהסיר את המיותר. לפעמים אני יכול להיאבק על פסקה במשך זמן רב עד שאני חש שלם עם ניסוחה, מוחק, מתקן, נאבק על כל אות ממש שלא תגלוש מן השורה.
יצאו שיעורים מאוד מרוכזים, אבל מצאתי שריכוז זה הוא גם הפורה ביותר ללימוד שאופקיו פתוחים. בלימוד מסוג זה, כמו בקריאה של שירה, העניין אינו לקלוע לדעתו של המשורר, אלא להניע את מעגלי השירה הפנימיים. אני מקווה שהם יוכלו לשמש גם אחרים, אם בקריאה אישית, אם בלימוד בחברותא, ואם בקבוצות לא דווקא בהנחייתי.