ארכיון פוסטים מאת: danlasry‏

אני משתמש בהבחנה בין "אני" ל"עצמי" באופן דומה להבחנה שנעשית בפסיכולוגיה בין ה"I" ל"self" רק בכיוון הפוך. האני מבחינתי הוא אותו דבר שקוף, נטול שם – מרכז התודעה, מקור החירות (או מה שקוראים לו לפעמים "האני האמיתי"}. ואילו ה"עצמי" הוא … להמשיך לקרוא ←

  על מרחבים ואקלימי נפש ב"מרחב" הכוונה לאקלים נפשי ותרבותי – עניין הנובע מבפנים לא פחות שמהוא מקיף מבחוץ. זהו אופן הוויה המחלחל עד הפרטים הקטנים ביותר וצובע את כולם בטעם אופייני. אקלים נפשי הוא חלק מתפיסת עולם, אבל הוא … להמשיך לקרוא ←

המשורר טאגור שאשתו מתה עליו, ואחר כך בתו השניה, ולאחר זמן גם בתו הקטנה והאהובה שהייתה דומה לאביה, כותב: "למה זה אתה לוחש על אוזני לחישותיך – הוי מוות, מוות שלי? זר פרחים לא יאסוף קבוצת שערך הפרוע… הכוכבים יעמדו … להמשיך לקרוא ←

(גם התנחלות במציאות) בשם התנחלות במציאות אני קורא לאותה נכונות, הסכמה, להיות שייך. לא להיות שייך לאיזו קבוצה כזו או אחרת, אלא להיות שייך. נקודה. לפעמים נדמה שזהו הדבר הקשה לנו ביותר: להסכים להיות חלק מן המציאות, להכות בה שורש, … להמשיך לקרוא ←

  (וגם בהתייחסות אחרת: רקע מקבילי, סיפורים מקביליים, סדר מקבילי). ב"מקבליות" אני מתכוון לאיכות מסוימת של הוויה המעוגנת בתפיסת עולם "ריאלית" המשמיטה כליל את נקודת הייחוד של האדם. משמע היותו מרכז חי שהעולם לא רק קורה מסביבו אלא קורה לו. … להמשיך לקרוא ←

(מתוך הספר "בסוד הדיאלוג")  השהייה היא אולי מן ה"כלים" העיקריים בהתייצבות דיאלוגית. היא מאפשרת לשים בסוגרים את הרגלי התגובה הישנים, הקופצים להציע את עצמם באופן אוטומטי כאילו נלחץ הכפתור המתאים, ולתת מקום למשהו חדש להגיח. ויחד עם זאת השהייה אינה … להמשיך לקרוא ←

לתקשורת קושרת יש בו זמנית גם מנגנון תוכני שאפשר להאירו וגם מרקם אנרגטי אותו אפשר לחוש באופן ישיר. לפעמים די שמישהו יאמר את שמו של מישהו ומיד אפשר לחוש אם מערכת היחסים ביניהם מסובכת בתקשורת קושרת. משמע, אפשר לחוש בקיומה … להמשיך לקרוא ←