המפגש הראשון מוקדש בעיקר לעבודה שלנו כצוות לומד, ופחות לעבודה עם הילדים.
בלימוד הזה אני רוצה להתמודד עם שתי קושיות:
- איך אפשר ליצור מערך לימוד שיתמוך בגירוש התלמידים והשארת הלומדים?
- איך אפשר שמבואה תהפוך לבית מדרש עצמאי, שתוך שנתיים שלוש יוכל לתפקד גם ללא תלות בי.
והשניים קשורים.
ברור לי שמה שנעשה במפגש הראשון בעניינים אלו יהיה רק נקודת פתיחה ללימוד שילווה אותנו כל השנה. והעיקר במפגש הראשון הוא ברור הכוונה, דיוק השאלה, אוורור המושגים, הכנת הכלים ובדיקת השותפות ללימוד הזה. אני מניח שלימוד זה רלוונטי במידה רבה גם לעבודה עם ילדים.
* * *
בשלב ראשון אני רוצה להתעכב על כל אחת משתי קושיות אלו ולהעמיק את משמעותן. שני דפים, בהתאמה, מיועדים לכך: "פרידה מן התלמידות", ו"קופילפט". נלמד אותם. זה יעזור לדייק את החיפוש ולמזג את שתי הקושיות לעניין אחד שהוא העיקר: הפיכת הלימוד לבית מדרש-חי, אשר ממילא גם יאפשר את אי התלות בי. אכן, זהו מסע פרידה מן היום הראשון.
יש לזה צד פרקטי הקשור אלינו כקהילה של לומדים המעוניינים לדייק את לימודם כדי שיהיה רלוונטי ונושא ברכה עבורנו, אבל גם צד יותר כללי הקשור לעקרונות המשתיתים קהילות לימוד כאלה באשר הן. מדובר ביצירת תורת הוראה חדשה, והגשמתה בפועל. הבניית משחק וגילוי החוקים התומכים בו.
* * *
מה, אם כן, יכול לתמוך בלימוד שיהפכו לבית מדרש חי? (איך יראה המשחק הזה בעוד שלוש שנים?)
- הרוח של המקום כפי שבאה לידי ביטוי בגוף החי של קהילה שנושאת עמה תנופה.
- שפה, מושגים, ותפיסת עולם המגבה את הרוח (שיכולה לבוא לידי ביטוי גם בטכסטים).
- מסגרות, מבנים ושגרות – מערך של כלים מוכרים ומאפשרים.
- אמצעי ניטור והכוונה – שתומכים בהתאמת הפעילות והלימוד לערנותם.
- דרכי פעולה ופרוטוקולים של התייחסות.
- לימוד מתמיד של עניין זה עצמו. (רוח חקירה היא בעצמה מרכיב משמעותי ברוח).
- ומה עוד?
כל זה כעת נתון ללימוד משותף ומזמין דיוק בחיפוש אחר הרוח והלב שיתמכו בגרוש התלמידים וזימון הלומדים, גילוי המסגרות והמבנים שמאפשרים זאת, השפה, אמצעי הניטור, דרכי הפעולה ורוח המחקר שיתמכו בתנועה הזו של המהות – שתהיה אכן חגיגה מברכת.
* * *
נדמה לי שהרבה קשור בשיווי המשקל בין מובנות לזרימה – עניין של מינון. מובנות רבה מדי ממיתה, מפרקת, משעממת. ואילו זרימה ללא מובנות מתפזרת, נעשית שטוחה, מאבדת תנופה ומתאדה. עיסוק יתר בהכנות, בדיבור-על, ביצירת מסגרות ובניטור הלמידה מתיש ומפרק – אבל מסגור מדויק של המסגרת (למשל מבחינת זמן), עוזר ליצור את המינון הנכון, שהופך את הלימוד של הלימוד לברכה.
במקביל גם הרבה קשור בשיווי משקל בין מנהיגות לבין שגרות קהילה והתמד. מנהיגות קשורה לרוח, לשפה, לערנות של כל מנהיג מקומי (מעגל מנהיגות), למה שמתחדש ולא נתון מראש. ההתמד קשור למסגרות, לאמצעים, לפרוטוקולים, למה שמוכן מראש. עודף מנהיגות של אדם יחיד יוצר תלות ומוריד אחריות וכוח חיות ממקורות אחרים, עודף התמד יכול ליצור סטגנציה, בירוקרטיה, חוסר עומק. ויש אולי ארכיטקטורה של אפשרויות המזמנת מנהיגות.