המסכה ומשפט הגנאי

 

מסיבות שונות ומורכבות התבלבלה השייכות הממשית בשייכות הסיפורית. במקור, הבלבול נבע מהשייכות הפצועה – מתוכה נראה היה שיש בשייכות הסיפורית פתרון לכאב. אבל, בעיקר, הבלבול הזה תורם להמשך הזנתה של השייכות הפצועה: בחיפושו של האדם אחר שייכות הוא מנסה למצוא לעצמו מקום בסיפור של מישהו אחר (לקבל אישור של הקהל/מבט). לא רק שהוא לא מצליח כך למצוא לעצמו מקום בשייכות הממשית – המעשה הזה פוצע אותו שוב ושוב.

בניסוח אחר: מתאמץ הוא להפוך עצמו ממישהו למַשֶּׁהוּ (דמות בתוך סיפור), מַשֶּׁהוּ "אמיתי", מַשֶּׁהוּ עמיד בפני הלחץ האטמוספרי של מבט הקהל. המַשֶּׁהוּ הזה הוא בו זמנית המסכה שמאחוריה הוא מסתתר, ומה שלא מאפשר לו להופיע (לנשום, להזדקף, לצאת לחופשי).

לעניין הזה יש כמה קומות: האדם שומע משפט גנאי מהקהל (או מנציגו המקומי – הזולת או הסיטואציה) וכנגדו הוא מנסה להוכיח את חפותו.

אבל מדוע מלכתחילה הוא שומע משפט גנאי? זה קשור להסתתרותו.

שלוש קומות יש לזה:

  1. המבט (הקהל) חושד באמינות הסיפור. וכנגד החשד האדם צריך לשוב ולהוכיח שהוא לא כזה,
  2. והפעם גם להוכיח שהוא אמין,
  3. ולהוכיח שהוא לא מנסה להוכיח.

זו עבודה ללא סוף. המבט של הקהל נעשה מבט מאיין, מוחק, מצמית. ומשפט הגנאי הוא הדרך שבה הוא מבקש לגרש את האדם מן הסיפור ומן הנחמה של השייכות המדומה שהסיפור מציע.

אף על פי שחדר הדרמה מורכב ממספר שכבות – השכבה העיקרית היא שכבת הזהות – זו העוסקת בניסיון להיות בסדר – להיות בתוך הסדר הסיפורי.

בשום פנים ואופן הוא לא רוצה שהקהל יחשוב עליו שהוא כזה, והוא מבלה את חייו בניסיון להוכיח שהוא לא כזה. זו הזהות שלו – זהות המסכה. ההתגוננות מפני המבט המבקש לאיין, שתמיד אומר – אין לך זכות קיום. (רק אם תהיה אחר, בסדר, תהיה לך זכות קיום).

ואנחנו כאן – בעיקר כדי לחשוף את הקהל.

 

הנה רשימה חלקית של משפט גנאי נפוצים:


אתה אנוכי,

אתה קמצן,

אתה חושב רק על עצמך,

אתה שקוע בעצמך,

לא אכפת לך מהזולת,

אתה אגוצנטרי,

אתה לא אוהב אחרים,

אתה עצלן,

אתה חלש,

אתה פחדן,

אתה רכרוכי,

אתה חסר אונים,

אתה נפגע בקלות (בכיין),

אתה סמרטוט (חסר עמוד שדרה),

אתה כלום,

אתה לא מסוגל,

אתה איטי, מגושם ומסורבל,

אתה פזיז,

אתה שמן/גבוה/נמוך/רזה,

אתה עייף/זקן/צעיר,

אתה טיפש,

אתה חסר השכלה,

אתה חסר חוש טכני,

אתה לא יודע,

אתה מנוכר,

אתה מתבודד,

אתה לא קול,

אתה מוזר,

אתה אסופי (אין לך קהל משלך),

אתה לא בעניינים,

אתה מזויף,

אתה משקר, מעמיד פנים,

אתה לא אותנטי,

אתה חיקוי,

אתה גנב,

אתה שרלטן,

אתה  מפריע,

אתה מעיק,

אתה שתלטן,

אתה מרצה,

אתה עלוקה,

אתה קבצן,

אתה תוקפני,

אתה לא נחמד,

אתה מתנחמד,

אתה חושב את עצמך,

אתה מנסה לבלוט,

אתה מתנשא על הזולת,

אתה בפוזה,

אתה לועג,

אתה רוצה משהו מן הזולת,

אתה צריך משהו מן הזולת,

אתה תלותי

אתה מתרגש,

אתה רגשני,

אתה כועס,

אתה קנאי,

אתה קטנוני,

אתה שייך לסוג הזה (שמאלני),

את אימא רעה,

את אישה מזניחה,

את לא מתפקדת,

את אישה, אתה גבר, אתה ילד,

אתה סוטה,

 

נא לבחור עשרה משפטים (אפשר גם להמציא חדשים) ולדרג אותם על פי סדר החשיבות.

פורסם בקטגוריה התייצבות, מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על המסכה ומשפט הגנאי

  1. מאת א.‏:

    לעיתים באופן הפוך ועוד יותר רחוק מהמודע.יותר פאתולוגי . כדי להרגיש את השתייכותו האדם "מאמץ" לעצמו משפטי גנאי שהקהל הדביק לו .וכאות להשתייכותו הוא מקריב את הקורבן ההכרחי וממשיך להטיל על עצמו ונאמן לשמר אותם בתוך עצמו כזהותו. (ההזדהות ההשלכתית היא כזו.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *