1.
הלב,
שבמאות השנים האחרונות שוכנענו להאמין שהוא רק משאבה, הולך ומתגלה מחדש על ידי הקהילה המדעית במורכבותו הגדולה והרב־ממדית – מה שמאפשר לו להיעשות מחדש מקום ראוי למשכנה של הנפש, בתודעה הציבורית.
בראש אני חושב, אבל בלב אני מרגיש, מתחבר, פוגש.
הנה שורה של ממצאים מן השנים האחרונות בנוגע לאורגן המופלא הזה.
2.
נתחיל בזה שהלב הוא לא רק שריר, הוא גם מוח קטן (עשרות אלפי תאי עצב), בלוטה אנדוקרינית (מפרישה הורמונים) קטנה, ומחולל אנרגיה וחשמל – עולם שלם, שאמנם לא מנותק משאר איברי הגוף, אבל שיש לו חוכמה משלו, הפורשת את חסותה על שאר אברי הגוף, ומדריכה אותם.
בוודאי, הוא לא לבד, הוא עובד בשיתוף פעולה עם איברים אחרים, ובראש ובראשונה עם המוח, אבל כך ראוי להגדיר זאת – שיתוף פעולה – הוא לא רק מוציא דברו של המוח כפי שלמדנו, אלא בעצמו חונך אותו מחכמתו שלו. למעשה, יש יותר אותות שעוברים מן הלב אל המוח מאשר מן המוח אל הלב, ולאותות הללו יש השפעה גדולה על פעילות המוח במגוון הקשרים.
לא במקרה אנחנו מייחסים את הרגשות שלנו ללב, ומצביעים על מרכז החזה כשאנו אומרים "אני". מכל האיברים בגוף ללב יש את השדה המגנטי החזק ביותר – פי חמשת אלפים מן המוח. השדה הזה חורג מן הגוף כשני מטר לכל כיוון, נוגע בשדות האלקטרומגנטים של אנשים אחרים, ואגב כך מושפע מהם ומשפיע עליהם.
3.
אחד מהיבטיו הנוכחים ביותר של הלב בחיינו הוא הדופק שמלווה אותנו, ופועם פחות או יותר באופן סדיר.
פחות או יותר, כי בעצם, כשאומרים על אדם שקצב הלב שלו הוא 70 פעימות לדקה, מתכוונים לדופק הממוצע, ובפועל, הקצב משתנה מרגע לרגע, והמרווח בין כל שתי פעימות אינו אחיד. לפעמים הוא יורד מתחת ל70 לדקה לפעמים עולה. בז'רגון המקצועי קוראים למנעד הזה של השתנות קצב הלב שונות דופק (heart rate variability) או בקיצור HRV. בין אם האדם נמצא במנוחה עם דופק נמוך, ובין בפעילות מואצת עם דופק גבוה – יש לדופק שלו שונות.
תינוק נולד עם שונות דופק גדולה וזו יורדת עם הגיל. כששונות הדופק יורדת לאפס, כלומר, כשהדופק נעשה אחיד כמו שעון, זה בדרך כלל מורה על מותו של האדם בחצי השנה הקרובה.
השונות הנורמאלית של הדופק מורה על איזון בין שני ענפים של מערכת העצבים האוטונומית – המערכת הסימפתטית (מלחמה או בריחה) אחראית להאצת הדופק, והמערכת הפרה-סימפתטית (רגיעה, עיכול, צמיחה) אחראית להאטת הדופק. שתי המערכות כל הזמן משוחחות ביניהן במטרה לשמור את הגוף מאוזן ומוכן לפעולה גמישה מול המציאות המשתנה. ניתוח שונות הדופק, לפיכך, הוא אמצעי רב עוצמה לבחינת בריאותה של מערכת העצבים האוטונומית – בריאותו של האדם.
יש הרבה דברים שמשפיעים על שונות הדופק מלבד גיל. נשימה, למשל – כשאנחנו שואפים הדופק עולה, וכשאנחנו נושפים הדופק יורד. דברים נוספים שמשפיעים על השונות, אם באופן מקומי ואם באופן גלובלי: הבדלים הורמונליים, מחלות, מצבים רגשיים, אימון גופני ועוד.
בפרט יש הבדל גדול בין שונות דופק כאוטית, לשונות דופק קוהרנטית.
שונות כאוטית, למשל במצב של דחק וחרדה, מתאפיינת במעברים בין דופק מהיר לדופק איטי ללא כל סדירות או חוק. שונות קוהרנטית, לעומת זאת, היא רציפה ומסודרת. הדופק משתנה מפעימה לפעימה, אבל הוא משתנה במחזוריות המורה על איזון בין המערכת הסימפתטית לפרה-סימפתטית.
הקוהרנטיות של שונות הדופק מורה על היכולת של האדם לנוע ממצב של חירום למצב של רגיעה באופן חלק וגמיש. וזהו כמובן מדד חשוב לבריאותו הנפשית והפיסית של האדם, והיא מלווה בתחושת רווחה וחיבור (well being). אמנם זהו מדד כללי של בריאות האדם, אבל הוא גם יכול להצביע על אירועים מקומיים של בריאות וחולי ועל השפעתם על הבריאות הכללית.
באופן ספונטאני כשאדם נזכר בחוויה טובה, או מתפלל, או מכיר תודה – ייכנס ליבו למצב של קוהרנטיות. גם אם זה קרה למשך שתי דקות, ההשפעה של זה על הגוף יכולה להימשך שש שעות! ההפך גם הוא נכון, שתי דקות של שונות כאוטית, משפיעה לשעות רבות. אולי אף יותר, כי אנו נוטים לחזור ולנסות לעבד חוויות קשות במטרה לפתור אותן, ואגב כך חוזרים ומנכיחים אותן.
5.
האם אנחנו יכולים להשפיע על קוהרנטיות שונות הדופק?
באופן מקומי כבר אמרנו שכן – די לחשוב מחשבה טובה, להכיר תודה, לשבת בשקט, לעשות מדיטציה. כל אחד מאלה התגלה כמשפיע לטובה על הקוהרנטיות. למעשה ניתן להתאמן בכך בעזרת משוב (ביופידבק) ויש היום מספר אפליקציות שניתן להוריד לטלפון החכם שיסייעו בכך (צריך לחבר את הטלפון לקורא-דופק רגיש במיוחד). אימון כזה הוא כמו כניסה אל תוך מערכת העצבים האוטונומית והפעלת "שריר" שאנחנו לא רגילים להפעיל ולא יודעים איך. אחד האמצעים שיכולים לסייע בכך הוא התרכזו בנשימה. למעשה יש סגנון נשימה מיוחד שהתגלה כתורם במיוחד לקוהנרטיות השונות. נשימות ארוכות בקצב של 4-6 נשימות לדקה.
האם אימונים כאלה משפיעים גם באופן גלובלי על בריאות הגוף והנפש?
מסתבר שכן. די להתאמן מספר דקות ליום לאורך מספר שבועות כדי שיתחולל שינוי בר קיימא, שישפיע לטובה על הרווחה האישית, במגוון היבטים: הורדת דיכאון, הורדת מתח ודחק, בריאות כללית, שיפור למידה וזיכרון, שיפור שינה, יכולת התמקדות ועוד.
6.
חשוב להדגיש שקוהרנטיות אינה זהה לרגיעה. גם במצב של פעילות ואפילו פעילות אינטנסיבית – ריצה או ריקוד – אפשר לשמור על קוהרנטיות.
משל שאוהבים לתת בהקשר הזה הוא של שתי דוושות הרכב, הבלם והתאוצה. התאוצה היא המערכת הסימפטית והבלם המערכת הפרה-סימפתטית. נהג מיומן משתמש בשתי הדוושות לחליפין על פי תנאי הדרך, עובר מדוושה לדוושה. זו קוהרנטיות. נהג מבולבל, לעומת זאת, עשוי להשתמש בשתי הדוושות בו זמנית, או להגזים בתגובתיות במעבר מן האחת לשנייה. לא רק שהדבר מבזבז הרבה אנרגיה ושוחק את הרכב, הוא גם עלול להביא לתאונה.
המצב הטוב ביותר ללמידה, פעילות והתפתחות, הוא מצב של קוהרנטיות – מצב בו שתי המערכות מווסתות אחת את השנייה בהרמוניה, ומאפשרות לאדם לפעול בעוצמה. זה מצב שדוד בן יוסף קרא לו "און-אונות" (כניגון ל"אין-אונות") וזיהה את האפשרות למשול בו.
7.
אחד הדברים המעניינים אותי במחקר זה על הלב הוא ההשפעה של אנשים זה על זה, ומתן תוקף מחקרי למגוון תחושות שאנו חשים בהתייחס לאנשים אחרים. אם הלב הוא מחולל של שדה אלקטרו-מגנטי, קרוב לוודאי שהוא גם רגיש לאותות אלקטרו מגנטיים אחרים, בכלל זה של לבבות אחרים. מדד הקוהרנטיות יכול להראות זאת. קוהרנטיות של אדם אחד, משפיעה על קוהרנטיות של אדם שנמצא בסביבתו. כך בין בני זוג, כך ביחסים בין אנשים לכלביהם, וכך גם בין אנשים לא בהכרח קרובים, שחולקים חלל אחד.
יותר מזה, כאשר מדובר על אנשים רבים, המיומנים בקוהרנטיות של הלב, המשתפים פעולה בעניין, השפעתם על אחרים תהיה גדולה יותר. למעשה הקוהרנטיות של ליבות אנשים בצוות מבטאת ויכולה לנבא את שיתוף הפעולה ביניהם ואיכות עבודת הצוות שלהם.
בעבודה טיפולית ועם ילדים ותינוקות אני מכיר זאת באופן אישי. לעיתים, באופן ספונטאני, כשאני נדרש להרגיע תינוק, אני כמו מייצר שדה עוטף שאל תוכו אני אוסף את התינוק, ועל פי רוב הוא נרגע אצלי גם אם אינו מכיר אותי. פעמים רבות בעבודה אישית זו גם אחת הברכות העיקריות שאני מזהה עבורי ועבור מי שאני נפגש עמו – שקט שהולך ומעמיק ואני מניח שהוא תואם עם הקוהרנטיות של הלב, שנעשית להדהוד משותף. אני יוצא ממפגש כזה עם חיוניות שמלווה אותי עוד שעות רבות. במעמד הזה, מה שאני מרגיש אותו יותר מכל והוא המרכז להשפעה ההדדית הזו – הוא ליבי, לא ראשי. זה הוא שבא באינטראקציה עם שדה הנוכחות של הזולת.
8.
העובדה שהלב הוא מוח קטן ובעל אישיות משלו, עשויה גם להסביר תופעה שהדעות חלוקות עליה: בהשתלות לב, חלק מן המושתלים מדווחים (כמו גם יקיריהם), שמשהו עמוק באישיותם השתנה לאחר שהושתל בהם ליבם של מישהו אחר, ולא פעם בתאום עם אישיותו של התורם…
9.
הנה, אם כן, הפניה למספר מחקרים מעניינים שנעשו בתחום.
אחד המקורות הראשיים למחקר בתחום הזה הוא heartMath institution שחוקר את הלב החכם כבר מעל עשרים שנה. כאן האתר שלהם ובו ספר שמסכם את מחקריהם בנושא הלב. ניתן להוריד את כולו בחינם או לקרוא באתר פרקים לפי נושאים (מרתק):
https://www.heartmath.org/research/science-of-the-heart/
וכאן סרטון קצרצר שלהם פתיח לעוד סרטונים של מחקריהם:
https://www.heartmath.org/resources/videos/science-of-the-heart/
מאמר קצר וממצה על שונות דופק:
https://elitehrv.com/what-is-heart-rate-variability
הלב הוא מוח קטן, וסיקור של ממצאים בנוגע להשפעותיו:
https://in5d.com/the-heart-has-its-own-brain-and-consciousness/
הרצאה על מדיטציה ושונות דופק:
https://www.youtube.com/watch?v=1TpGjRyMIDg
מחקר על השפעה של סערות שמש ומרכיבים אלקטרומגנטיים אחרים על קוהרנטיות הלב:
https://www.mdpi.com/1660-4601/14/7/770/htm
וקוהרנטיות לב גלובלית, השפעה של אנשים רבים, והשדה המגנטי של כדור הארץ:
שימוש בשונות דופק בטיפול זוגי (בעברית):
השתלת לב ושינוי אישיות (בעד ונגד):
חלק מן המחקרים מאומצים על ידי גישות יותר ניואיג'יות שמותירות תחושה לא נוחה של דבר מה שכופפו אותו כדי להגיד דברים אחרים באיצטלה מדעית – מוזמנים לברור על פי טעמכם. כמו כן, בחלק מן המקרים יש גם אינטרס מסחרי למכור מוצר כזה או אחר הקשור במדידת שונות דופק ובאימוני ביופידבק.
תגובה אחת על אומנות ההקשבה לשדה הלב