סימני תקשורת קושרת

בהמשך מובאת רשימה של תסמינים של תקשורת-קושרת כפי שליקטנו אותם במפגש. מוזמנים במהלך השבוע ללקט סימנים נוספים ולשלוח אלי, אני אוסיף אותם לרשימה ואשלח רשימה מעודכנת לקראת המפגש הבא.

לפני שאני מונה את התסמינים, מספר הערות:

1. אלן קאר, שפיתח שיטה לגמילה מעישון ושספרו הפך לרב-מכר, ממליץ לקוראים בספר לא להפסיק לעשן בעודם קוראים אותו. אדרבא, שיתענגו על הסיגריות האחרונות. ההיגיון הוא אותו היגיון – מה שאדם מתאמץ לעשות כשהוא מכור, בסופו של דבר רק מעמיק את התמכרותו. יותר מזה, זה סוג של רמייה עצמית שמעניקה תחושת שליטה, בעוד שהעיסוק בזה – בניסיון להיגמל – רק דוחה את רגע ההכרה שבאמת אין שליטה (או לפחות שזה הרבה יותר קשה ממה שנדמה על פני השטח)[1].

וכך גם בנוגע לתקשורת קושרת, אני רוצה להמליץ שדווקא לא תנסו להשתחרר ממנה, אלא אדרבא, כמו אנתרופולוגים טובים, פשוט תמשיכו לאסוף סימנים, תצורות, מקצבים, אפיונים, רמזים, המצביעים ומפרשים – הנה, כך זה מרגיש, כך זה נראה, זה הסימן שזה קורה – עכשיו אני בתקשורת קושרת (או אלה מולי נמצאים בה). ערכו את המחקר העצמאי שלכם – מחקר שטח, ובשלב ראשון רק אספו נתונים. 

2. לא בכל תקשורת קושרת כל התסמינים מופיעים. יש צורות שונות של תקשורת קושרת. אם כי כנראה שיש מספר אפיונים שמופיעים בכל (או לפחות ברוב) המופעים של תקשורת קושרת.

3. ייתכן, כמו שאמרה דפנה, שיש הבדלים בין אישיים. אצל אדם מסוים יש סימנים אופייניים מסוימים, ואצל אדם אחר מתבטאת התקשורת הקושרת באופן קצת אחר.

4. הכרות עם הסימנים היא בעלת משמעות בפני עצמה – היא יכולה להעיר את האדם כשהוא רק חצי מודע לכך שהוא נתון בתקשורת קושרת, ולהאיר לו את העובדה שזה מה שקורה. 

5. ולבסוף, אני רוצה להזמין אתכם – בעודכם אוספים סימנים – לתהות: מה זה בעצם הדבר הזה – מה קורה כאן, מדוע זה תופס חזק כל כך, מאין זה בא, איך זה עובד, מה המנגנון מאחורי זה. בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים בתום הקורס.  וכעת לתסמינים:

 

תסמינים של תקשורת קושרת        

–         תנוחות גוף, טון דיבור

–         עייפות, לאות,

–         התרחקות,

–         חוסרים אונים, תסכול

–         בדידות, כיווץ,

–         פחד,

–         אי נוחות

–         תחושה של מעגל סגור,

–         שימוש במילים מוחצנות ("תמיד", "כל", "אף פעם").

–         שימוש במילים שכאילו מישהו אחר אומר אותן. דחק לומר אותן.

–         להראות צדק מוחלט.

–         לחתור אל היעד בהתעלמות מן האדם

–         עוקצנות

–         התעסקות בפרטים לא רלוונטיים, סטייה מן העיקר.

–         אג'נדה סמויה.

–         וויתור, ייאוש.

–         מידע לא נחוץ.

–         "זה לא ש… אבל…"

–         התנצלות, הצטדקות

–         תוקפנות

–         משפטים שממשיכים בראש תוך כדי השיחה ואחרי

–         שובל של משפטים שלא נאמרים

–         מצוקה

–         קיבעון,

–         חסימה בלב, התגוננת

–         דפוסים שנדלקים (דפוסים מן העבר), אין חירות להיות במקום חדש.

–         מילים והתבטאויות שמושכות בלשון.

–         אין מקום לשאלות, להשהיה, להתייחסות הדדית.

–         אין טעם "כי זה לא ישתנה".

–         ידיעה מראש, תוכנית מוגמרת לפני השיחה. 

  • נחמדות יתר
  • חוסר נשימה או בכלל נשימה כברומטר למצב התקשורת.
  • הצוואר מתכווץ, הגרון, הבטן, הפנים, הכתפיים, הקודקוד של הראש, הגו התחתון, הידיים, הברכיים (ובטח עוד אך בזה אני מבחינה כרגע). הנשימה נעשית יותר שטחית.
  • תחושת אשמה
  • מאבק פנימי
  • תחושת עייפות ורצון לישון
  • במקום להיות עם הזולת נמצאים ליד
  • פחד ורתיעה מן המפגש הבא.
  • האוויר טעון וסמיך.
  • טיעונים של חיזוק עצמי: אם יש ויכוח, הרצון לוודא שמערך הכוח לטובתנו. ווידוא שלא צריך את הזולת, ולא צריך דבר ממנו, סימון חולשותיו, סיפור של צדק, של חוזק.
  • איבוד מילים, תחושת חולשה והליכה לאיבוד.
  • התנגדות לעצם התקשורת, וצער על ההיגררות לתוכה.
  • כשלא אומרים שום דבר חשוב, שום דיבור של אמת, דיבור סרק, לאו דווקא "סמול טוק", להפך, בזמן שיחה רצינית, על נושאים "ברומו של עולם", ובעצם, לא נאמר דבר… שום דבר של חיבור.
  • דיבור ברובד חיצוני, בלי להקשיב פנימה, בלי להרגיש פנימה.
  • צורך לקבל אישור, לקבל משהו מן הצד השני ברמה האנרגטית.
  • ערוץ תת קרקע, רגשי, לא נגיש.
  • ערנות ל"עולם תחתון" ומודעת לפער בין זה לבין הקורה על פני השטח.
  • התגלגלות של רצף שיחתי בלתי נשלט.
  • להיות במקום שלא רוצים להיות בו.
  • תחושת נעדרות וחוסר נוכחות בשיחה.
  • תחושה שיש בשיח איזה סוג של סבך ופיתול שקשה להיחלץ ממנו,
  • רצון לאחוז ולעזוב בו זמנית.
  • עיסוק סיזיפי בשיחה עצמה ולאחריה, בניסיון לפתור/להבין (בעצם להצדיק) משהו אך ללא הועיל.
  • הדיבור יכול להיות רמוז ולא ישיר, מכוסה כזה.
  • היכנסות לעמדה סופגת נאלמת, נעלמת.
  • לא להגיד מה שעולה. להזיז אותו הצידה.
  • יכולת התגובה יורדת.
  • תחושת מצוקה, דופק עולה, לעיתים העתק נשימה, מחנק ותחושת חוסר מקום (כאילו נכלאים במקום ואין דרך לצאת).
  • אחרי השיחה תחושת חולשה, חוסר ערך, כעס ואשמה.
  • אחריה שיחה, צער על שהתקיימה, תסכול, ייאוש מאנשים, אי הבנה של מה שהשאיר אותנו שם.
  • אחרי השיחה: חרדה ודאגה לקשר, למה שהזולת חושב.
  • אחרי השיחה: חשש לעמוד בפני אותו אדם שמא יבלע שוב ולא יהיה הכוח לעמוד בפניו, מצד שני הרצון לחזור להיות נאהבים, מושך לניסיון לרצות, להבליג, לייפות.

 

 

והנה שני התסריטים שהצגנו במפגש כדוגמאות לתקשורת קושרת:

בן ואב

הבן (16): אבא, החלטתי לא להמשיך עם הכינור.

האב שותק זמן מה ואחר כך אומר: זה הכי קל להפסיק.

הבן: אני כבר כמה חודשים חושב על זה, זה פשוט לא מתאים לי.

אבא: השקעת בזה כבר כל כך הרבה זמן ואימא ואני תמכנו בך כל השנים שלא לדבר על הכסף שהשקענו.

הבן: נכון, ותודה רבה, אבל זה המצב, זה כבר לא מתאים לי. למה אתה אף פעם לא מכבד את ההחלטות שלי?

אבא: מה יש פה לכבד, אתה ממילא תעשה מה שאתה רוצה.

הבן: ידעתי שאי אפשר לדבר אתך.

אבא: ואתך אפשר לדבר? כל מה שמעניין אותך הוא הנוחות האישית שלך.

 

שתי חברות בשיחת טלפון

א: דווקא מתאים לי שתבואי, אבל את מכירה את בעלי…

ב: טוב, אולי אז נוכל להיפגש אצלי.

א: כן, אז זהו, בעלי בזמן הזה רוצה שאני אהיה עם הילדים, את יודעת אורי חולה, והכי טוב שאשאר אתם בבית.

ב: תראי, לא חייבים להיפגש אם את לא רוצה.

א: זה לא שאני לא רוצה, אבל תביני את המצב שלי, את לא יודעת מה זה להיות אימא לשני ילדים קטנים.

ב: נכון, אני לא יודעת, ואת לא חייבת כל הזמן להזכיר לי את זה. אז לי קשה להתפשר על בן הזוג שאתו אני רוצה להיות אימא.

א: אני דווקא מרוצה בבעל שמצאתי.

ב: זה לא מה שאמרת לי בפעם האחרונה שנפגשנו.

א: זו הייתה תקופה קשה, וחוץ מזה את מוציאה דברים מהקשרם, בכל זוגיות יש זמנים קשים… אוף, למה בכלל אנחנו נגררות לשיחה הזו.

הן מסיימות את השיחה בתחושת מועקה.

 


[1] לצורך העניין אפשר להתייחס לתקשורת קושרת כמו לכל התמכרות, ולפיכך מה שגילה קאר על גמילה מעישון רלוונטי גם כאן – אלה כלים דומים לגמילה מתקשורת קושרת. (ולמעשה יש מובן שבו השורש של כל התמכרות הוא בתקשורת קושרת).

 

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *