ניסיון ייעודי

עצם העובדה שאדם צבר ניסיון עדיין אינו מורה על מה שבשל מניסיון זה.

הנה בעל מכולת שעובד בחנותו כבר שלושים שנה. עם הצעדים הראשונים של קונה חדש הוא כבר יכול להעריך איזה סוג של אדם הוא, אם יקנה הרבה או מעט, אם ירבה בדיבור או לא, איזה מצרכים יותר ימצאו חן בעיניו, אם יטריח אותו בשאלות על מצרכים לא קיימים, ואם ניתן לסמוך עליו שישלם בזמן. דומה שדיוק הבחנתו חודרת עמוק, חוצה ישר דרך כל קליפות ההגנה. לא ניתן להוליך אותו שולל בדיבורים יפים. הוא מכיר את המטרייה.

אבל באותה המידה אפשר לדמיין בעל מכולת אחר שעבד לא פחות שנים, אבל שניסיונו הבשיל פירות אחרים. ככלות הכול עם כל דיוקו של בעל המכולת הראשון, מה שהוא יודע על נפש האדם בכל זאת שייך להיבט מאוד מסוים שלה. אמנם הוא בעל ניסיון, והניסיון הבשיל בו חוכמה רבה, אבל מהות חוכמה זו קשורה לטיב עבודתו, ובעיקר לאופן שבוא מבין את תכליתה. בעל המכולת השני שהיה לו עניין אחר בחיים, אף על פי שעבד באותה חנות ופגש את אותם אנשים, למד מניסיונו דברים אחרים לגמרי.

אותו ניסיון, פירות שונים? ואולי לא אותו ניסיון?

דומה שכל אדם צובר ניסיון שקשור לפעילותו בעולם, אבל פעילות זו אינה מוגדרת רק על ידי מכלול של היבטים פיסיים, אלא בראש ובראשונה על ידי הייעוד של פעילות זו.

הנה אדם שמנכש עשבים בשדה. מה הוא בעצם עושה?

רשימה אפשרית:

  • הוא חושף את האדמה מעשבים שוטים.
  • הוא מאפשר לירקות שזרע לגדול טוב יותר.
  • הוא מגדל גן ירק אורגאני.
  • הוא דואג לפרנסתו ופרנסת משפחתו.
  • הוא מגדל גן לדוגמא אותו הוא יציג כחלק מאידיאולוגיה אנטי-ממסדית שהוא מאמין בה.
  • הוא עושה את צעדיו הראשונים כחלוץ בתחום חדש שהוא מתכוון לבלות בו את יתרת חייו.
  • מברך את אלוהיו בפעילות דתית.

כולם, אגב, נכונים ברמה זו או אחרת לגבי אותו אדם ואותה פעולה, ויחד עם זאת מכל התיאורים הללו אפשר לומר שישנו דבר אחד אותו הוא עושה, רובד אחד של משמעות שהוא המרכזי ואשר כל השאר רק מלווים אותו. הרובד הזה קשור בדרך כלשהי באופן שבו הוא מבין את זהותו וייעודו. הוא עכשיו מנכש עשבים כחלוץ, או אולי כמפרנס, או אולי כאיש מקצוע, וכל פעם הוא עושה פעולה אחרת.  

משמעות זו היא לא רק קליפה מבחוץ, אלא היא מחלחלת בכל תנועה ותנועה שלו. אם עיקר המשמעות הוא אותו אקט אנטי-ממסדי, זה אכן מה שהוא עושה בכל תנועה של ידו התולשת עשב. זה מה שיגדיר כמה עייף או שמח תעשה אותו עבודתו, לאן היא מסוגלת להתפתח, ובסופו של דבר גם יגדיר את הניסיון שיבשיל ממנה. שכן, אף על פי שאדם צובר ניסיון מן הפעילות אותה הוא עושה, הנה, מכיוון שהפעילות היא אחרת על פי משמעויותיה השונות, גם הניסיון המצטבר ממנה יהיה אחר. לכן זה לא מפתיע למצוא זה לצד זה מגדל ירקות אורגני, וחקלאי מן השורה, שניהם בעלי ניסיון, ויחד עם זאת לא מסכימים כמעט על כל דבר שהם עושים.

אני זוכר שדבר זה עלה לראשונה אצלי כדבר דורש הגדרה, כאשר חיפשתי אנשי צוות למסגרת חינוך שהובלתי. הגיעו אנשים בעלי ניסיון, כפי שביקשתי, ואף על פי שיכולתי לראות שאכן חוכמתם הבשילה מתוך ניסיונם, יכולתי לראות גם שזה בכלל לא מה שאני מחפש. אכן, מורה שעובד במשך שנים רבות בבית ספר ויודע "להחזיק כיתה", לזהות את התלמידים המפריעים, לנטרל אותם בזמן, לחזק אחרים, להוציא מכיתתו ציונים גבוהים וכן הלאה, ניחן ללא ספק בניסיון רב בעבודה עם ילדים, אבל הניסיון הזה היה לגמרי לא רלוונטי למה שאני הגדרתי בתור "ניסיון בעבדה עם ילדים". הוא טען שהוא מבין בילדים, שהשנים מוכיחות, ואני הסכמתי, אבל אני חיפשתי ניסיון אחר, הבנה אחרת.

וכך אני מחליף את מילת הקוד "ניסיון חיים" שהרבה פעמים נאמרת גם כהוכחה למשהו ("יש לי ניסיון רב") בצרוף "ניסיון-חיים-ייעודי" כדי להצביע על כך שאין דבר כזה "ניסיון" לכשעצמו. כל ניסיון הוא חלק מפעולה של משמעות הקשורה לייעוד הן של הפעולה והן של הזהות שהאדם מזדהה איתה.     

פורסם בקטגוריה התרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *