אתגר התקשורת המשחררת

תארו לעצמכם תהליך גמילה מסיגריות בתנאים הבאים:

  1. מסיבה כלשהיא אתם לא מבחינים בכך שאתם מעשנים, ולא יודעים להבדיל מתי אתם כן ומתי אתם לא.
  2. כולם מעשנים סביבכם ומציעים לכם סיגריות כל הזמן – גם בזה אתם לא מבחינים – רק מעשנים.
  3. זה כבר הרגל של שנים רבות ורק לעיתים רחוקות זכיתם לטעום את חווית הנשימה ללא סיגריות.
  4. ההתמכרות לסיגריות הללו היא פסיכולוגית ופיסית בו זמנית.

זה פחות או יותר המצב עם התקשורת הקושרת – התמכרות שמנגעת את כל דפוסי התקשורת שלנו – הבין אישיים והתוך אישיים, בלי שנבחין בכך או נדע מתי זה קורה. ועל רקע המשל למעלה – מה יכול לעזור לתהליך של גמילה מ"עישון", כשאלה הם התנאים? אילו עקרונות יכולים לעזור לנו לנווט באפלה הלא מודעת הזו אל מחוזות של חירות? איזה סוג של משמעת יכול ללוות אותנו כאן? וכל זה, כמובן, בתנאי שאנחנו רוצים להפסיק לעשן.

כן, זה אתגר גדול, אבל בהינתן ש:

–         מתופעות הלוואי של ה"עישון" הזה מתים יותר אנשים מאשר מכל דבר אחר,

–         ובינתיים כל מי שחי, סובל מאיכות חיים ירודה וחנקנית,

נדמה שכל מאמץ של לימוד ומחקר והתנסות שווים את הטרחה.

הנה, הגדרתי באופן מטפורי את האתגר של התקשורת המשחררת, ופתחתי הזמנה למחקר מתמשך בעניין. הזמנה אישית שלי אל עצמי – שרוצה להיות תלמיד של הנוכחות, והזמנה לכל מי שרוצה לחבור אלי ולהשתתף בחקירה.

ומכל הרמזים שאספתי עד כה על תהליך הגמילה הזה, ומכל המפות ותיאורי המצב שנועדו לאתר את הסיגריות הסמויות ולזהות את חווית העישון ולבודדה בתור שכזו, אני רוצה לסמן את ההבנה הבאה: שתהליך הגמילה קשור בדרך זו או אחרת בגידול האמונה, ובהתמסרות למופלא.

וגם: שבדקויות שעושות הבדל נדרשת סוג של פרקטיקה שחוזרת ומפנה את תשומת הלב, ומתאמנת על העניין פעם אחר פעם בהתמדה ובסוג של משמעת שעל מנת שלא תהיה מכאנית, היא זקוקה להשראה של אותו מופלא הנותן לה את משמעותה ותכליתה.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *