על בית המדרש "תלמוד נפש" – בית ספר לפסיכותרפיה דיאלוגית אמונית

א. מה הוא האדם ומה הם חייו? שאלת הקיום לא יכולה להסתפק בתשובה ספקולטיבית – מסוג הידע האובייקטיבי המעמיד מחיצה בין האדם לידיעתו. במה שנוגע לגוף ראשון נוכח ולשאלת קיומו, כל זה קורס אל תוך נקודת הייחוד התובעת לדעת באופן אחר.

לכאורה, "תלמוד-נפש" הוא בית מדרש ללימודי פסיכולוגיה ברמה גבוהה ולעומק – בית ספר לפסיכותרפיה שהוא גם מסע מפרש של תורת נפש דיאלוגית. אבל! יש מספר מחיצות שנהוגות בלימודי הפסיכולוגיה שאני לא רוצה לשים, ואשר עושות את הכותרת הזו – "פסיכולוגיה" – ללא מתאימה ללימוד שאני מכוון אליו.

ב. בראש ובראשונה תורת נפש דיאלוגית לא שמה מחיצה בין האדם לעולם ולא קובעת שתי רשויות נפרדות – זו הפנימית וזו החיצונית. אין זו הפסיכולוגיה של ה"בתוכו", אלא התורה הדינאמית של המפגש, החוצה את הדיכוטומיה הרגילה בין פנים לחוץ. חקירה במעמקי הנפש היא גם חקירה של מעמקי המציאות, ובעיקר היא הלימוד של הקשר ביניהם והתנועה היוצרת הנוצרת ממפגשם. את התנועה הזו אני רוצה ללמד, ללמוד ולחקור. ולא רק כדי לדעת אותה יותר, אלא גם כדי להיות נוכח בה יותר.

אנחנו חוקרים את המרקם של המציאות, את איכות השיחה ומשמעותה, ובאותה עת גם את אמונת הפיצול שהציבה את האדם בודד ומנוכר בעולמו.

ג. בתהליך הלימוד קשה להפריד בין צופה לנצפה – האדם הוא בו זמנית צופה, עד, שותף, ונושא הלימוד. הוא מגלם את האפשרות לדעת באופן שאינו חיצוני לנושא חקירתו.

ד. הלימוד והחקירה אינם שני דברים שונים. לא מדובר בגוף ידע הרמטי אותו מעבירים כפשוטו, אלא בתהליך של התלמדות, המאלתר ומגשש לאורך נתיב שהולך ומתבהר, אך שאין קץ לשכלולו.

ה. ממילא גם אין להבדיל בין לימוד האדם בכלל לבין לימוד האדם את עצמו, בין הרחבת הדעת הכללית להתפתחות האישית.

 ו. וכך גם אין להבדיל בין התכנים שהם בבחינת המסקנות של הלימוד והחקירה לבין עצם תהליך הלימוד של תכנים אלה על הברכה שהוא מביא מעצם התרחשותו.

 ז. ולא להבחין בין תהליך הלימוד העיוני המעמיק את ההבנה לבין ההבראה הצומחת מתוך הבנה זו. בריאות איננה רק פן לוואי של הלימוד, אלא חלק מתכליתו המעיד גם על הרלוונטיות והאמת שלו.

ח. ולבסוף, לא מדובר רק בתהליך הבראה שהוא בבחינת תיקונו של אובייקט פסיבי הנעול בדלת אמותיו, אלא חלק מתנועה של גאולה ותיקון עולם, המבקשת לחדש ולהעיר.

ט. אנחנו לומדים שייכות, מאפיינים את הדרכים השונות לעבור בשער אל המרחב האמוני-דיאלוגי.

י. וכך, כל זה אינו זר לשאלת האמונה ולממד הרליגיוזי בחייו של האדם.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *