מה לא עובד בתקשורת קושרת

להאשים את הזולת – לא עובד,

לרצות שהזולת ישתנה – לא עובד

התנערות מאחריות – לא  עובד,

הבלגה, לשמור בבטן,  להתעלם מרצונות וצרכים אישים  – לא  עובד,

לשתוק, שתיקה כזו שבולעת או סופגת את דבריו של האחר – לא עובד. 

להסתיר את הפגיעות, לעשות כאילו הכול בסדר – לא עובד

לספור עד עשר – לא עובד,

התאבנות, קיפאון והסתגרות – לא עובד. 

להתעלם, או להיות אדישה כביכול – לא עובד. 

לאחוז בצדק, להתעקש על האמת, – לא עובד,

"פשוט להפסיק" – לא עובד,

להתנגד למציאות, להתנגד לתקשורת הקושרת, למעשה כל צורה של התנגדות – לא עובד,

המחשבה "זה אמור להיות אחרת", להתווכח עם המציאות – לא עובד,

להתאמץ לא להיות בתקשורת קושרת – לא עובד.

לרצות נורא משהו אחר – לא עובד,

לחשוב או להאמין שיש מקום/ מצב טוב יותר מזה הנוכחי שאני נמצאת בו או מולו – לא עובד. 

להגיד לזולת "אל תכניס אותי לחדר הדרמה" או אפילו רק "אנחנו בחדר דרמה" – לא עובד,

לא לצפות (או להעמיד פנים שאני לא מצפה) מן הזולת לדבר – לא עובד,

להיזהר מתקשורת קושרת במערכות יחסים מועדות – לא עובד,

להימנע, להיזהר מלעורר מחלוקת/ מהומה – לא עובד . 

לנסות לתקן את התקשורת הקושרת – לא עובד,

להסביר לצד השני מה זה תקשורת קושרת ואיך אפשר להשתחרר ממנה – לא עובד,

לנתח את האדם שממול, להסביר לו מה הוא מרגיש, ולמה הוא מתנהג כך – לא עובד,

לנסות שהשני יבין ובעצם לנסות להסביר/ להבהיר/ לידע או להביא למודעות את הזולת. לנסות לתקן/ לשנות את הזולת בשם הניסיון לעזור לו או להציל אותו – לא עובד. 

להסביר לשני מה הן הרגשות שאני מרגיש בעקבות מה שהוא עושה – לא עובד,

לצפות או לדרוש שהאחר יבין אותי וידע את תחושותיי בלי להגיד – לא עובד. 

לנסות להבין את הזולת ולנחש את מחשבותיו ציפיותיו ורצונותיו – לא עובד

לחפש או להתלבט איך נכון לפעול – לא עובד. 

לחשוב או להאמין שאני רואה את האמת או יודעת/ מבינה יותר מן האחר – לא עובד. 

לחשוב או להאמין שהאחר רואה/ מחזיק באמת או מבין/ יודע יותר ממני – לא עובד.  

לחשוב או להאמין שיש לי בעלות/ אחריות/ שליטה על אדם אחר או על העולם – לא עובד.

לאיים רגשית על האחר או להיות מופעל מאיום רגשי של האחר – לא עובד. 

לנסות לשדר שאני בסדר, שאני מהטובים – לא עובד

לחשוב שיש דרך אחת נכונה ללכת או להגיע – לא עובד. 

לנסות להגיע למשהו או לנסות להשיג – לא עובד. 

לחשוב שיש דרך ידועה מראש או תשובה נכונה ידועה ורק צריך להגיע אליה – לא עובד.

לנסות למצוא את התשובה בחוץ, בחיים של אחרים – לא עובד. 

לדבר ברמיזה, להסתיר ולהלביש את הדברים שאני מנסה לומר ולא לומר אותם ישירות כדי לא לפגוע באחר או להיות "לא טובה" – לא עובד.

לרצות או להיות עסוק בלרצות את האחר. לפחד מלאכזב את האחר – לא עובד. 

להיות קצרת רוח, ממהרת לדעת, לתקן – לא עובד.

לנסות להגיע לאפשרות הכוללת את כל האפשרויות, גם וגם וגם.. – לא עובד..

להוסיף בשיח עובדות שלא קשורות לרגע הזה/ למקרה הזה  אלא לעבר או לעתיד או לקשר לדבר זר לרגע – לא עובד. 

להוסיף בשיח מילים שמחסירות ממני או מהאחר – לא עובד . 

לפרוש מהשיח פיזית. ללכת… – לא עובד.

 

* * *

כל הדברים הללו הם בעצם מהלכים של חדר דרמה, שנעשים מתוך חדר הדרמה, ולפיכך רק משאירים את האדם בתוכו. כל מהלך שעושים מתוך חדר הדרמה הוא אקט דרמטי. אי אפשר בדרך הזו לצאת מחדר הדרמה.

דומה הדבר לאדם שסובל מנדודי שינה בגלל אירוע חשוב שהוא רוצה להיות בו ערני למחרת. הוא מנסה לשכנע את עצמו שלא נורא שלא יישן, כדי להוריד מעצמו את הלחץ, ואגב כך לגרום לעצמו להירדם "כי ממילא זה לא חשוב שיישן". אבל זה לא עובד כי הוא לא באמת וויתר על הרצון להירדם, זה רק טריק. כמו אדם המנסה למשות את עצמו מן הנהר במשיכות שערותיו – זה לא עובד.

ומה שלא עובד – עובד הפוך – ממשיך להזין את התקשורת הקושרת.

מה שיעשה את ההבדל, אם כן, הוא לא מה עושים, אלא איך עושים – האם עושים אותו מתוך אופן הוויה דרמטי או מתוך אופן הוויה אחר. העניין הוא שכל מעשה שנעשה כשאנחנו נמצאים בחדר הדרמה, בהגדרה, נושא את אופן ההוויה של חדר הדרמה. אז מה זה אומר? שאין כל דרך לצאת מחדר הדרמה?…

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *