מפה מקוצרת אפשרית אחת של תקשורת קושרת

 

 

 

התחלה: זרע כאב. לא כל כך משנה אצל מי הזרע. אפשר שזה זרע ישן ואפשר ושהוא נולד היום.

אדם א: דיבור מוכלל (או דיבור שמפורש ככזה על ידי ב'). (וייתכן שהוא מפורש ככזה מכיוון שמלכתחילה אדם ב' נמצא במרחב הישרדותי, ויכול להיות שהוא נסחף אליו כיוון שנלחץ זרע הכאב).

אדם ב: 1. מזהה טעינות אנרגטית אצל הזולת,

            2. לוקח את זה "אישית",

            3. חש מותקף (סיפור טורף בן אדם),

            4. מופעלת התוכנה הקדמונית – נלחץ הכפתור של ההפנוט (נכנס לחדר דרמה),

            5. וכבר הוא מגיב מתוך התוכנה הקדמונית.

התוכנה הקדמונית:

6. מעלה תסריט קדום לא פתור, והאדם מתחיל לשוחח דרכה,

7. מנסה לפתור אותו באופן עקרוני (על-זמני, בהתייחס לעבר מיתי ועתיד מיתי),

8. מזהה את התסריט של הזולת בשידור שחור לבן, (תוכנה ערמומית ורגישה לפרטים),

9. מלבישה את התסריט של הזולת בצבעים של הדרמה האישית,

10. ועושה את כל זה תוך שמירה על חוקי השיחה וניסיון לזכות בדומיננטיות (שליטה) בתוכה.

חוקי השיחה:

11. מסתיר את השיחה האמיתית ואת העוינות השוכנת בה. (פונה לשיחה מוסטת),

12. מתפקד כאילו הכול בסדר, ומשתף פעולה מסביב לתחזוק האשליה הזו – מחזיקים ביחד את "השיחה הראויה",

13. מנסה להגדיר לטובתו את חוקי השיחה,

14. מפעיל דומיננטיות בעזרת הסיפור הנכון, גם זה הספציפי וגם את הסיפור הנכון על שיחה זו עצמה,

15. מגיב בדיבור מוכלל משלו המכנס את כל אלה ומעלים אותם מן הזולת. (ניהול רגשות).

ניהול ההסתרה:

16. ניהול המבט

17. ניהול ההסתרה.

18. ניהול הנראות ( ניהול הסיפורים (הראשי וסיפור-צל),  ניהול רגשות פנימי, ניהול רגשות חיצוני).

אדם א': בדרך כלל מגיב באותה מטבע של אדם ב' – מדבר בדיבור תגובתי, מוכלל, נסחף אל תוך המרחב ההישרדותי. נעלם אל תוך התוכנה הקדמונית, מתקשר דרך המסנן בשחור-לבן ומכניס את הדרמה הצבעונית שלו (אנטי-מחיקון), שמהדהדת עם הדרמה של הזולת, אבל בכל זאת היא כולה שלו ונעוצה בשורשיו הוא. הופך מפגש לניהול יחסים – מרחב אותו צריך לשרוד באמצעות הסיפור הנכון.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *