הערות בעקבות מפגש שמיני של אומנות החיים

1.

לפעמים אנו נפגעים לא רק מכך שמישהו פגע בנו,

אלא גם משום שאנו חשים, באיזה חוש מוסרי אינטואיטיבי, שמה שנעשה אינו ראוי, ובהתקיימותו חותר כנגד איזו אמת שבלעדיה עולמנו נעשה רעוע ונפשנו מטולטלת.

אנו זקוקים בשלב הזה להכרה, לעדות, למישהו שיאשר את הסדר המוסרי שאנו חשים בו, יאשר את התקיימותו בעולם,

ולפעמים זה הרבה יותר חשוב לנו מן הפגיעה האישית.

לכן חשובה כל כך ההכרה בכך שנעשה עוול.

הנה מאמר על פציעת מוסר (פציעה מוסרית) שהתפרסם באלכסון:

https://alaxon.co.il/article/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A0%D7%A4%D7%A6%D7%A2/

ועם זאת עליי לסייג ולהעלות את הסברה שהצורך לקבל הכרה על עוול שנעשה, הוא מקום לעבור דרכו, כדי להיחלץ מן הצורך הזה. ושהיבטיו הדרמטיים של הצורך הזה, אולי קשורים לכך שיש משהו רעוע בתפיסת העולם המוסרית התרבותית שלנו מלכתחילה.

ולסייג את ההסתייגות: זה נכון שטוב לגלות שאיננו זקוקים לאישור מאחרים כדי לצאת לחופשי, אבל זה שאנו מסכימים להזדקק זה לזה יכול להיות גורם בזימונם של אנשים יחדיו לדיאלוג, וזה טוב בפני עצמו. הבה נעזר זה בזה כדי לצאת לחופשי.

2.

ולמי שלא מכיר ולא שמע, הנה הרצאת הטד של דה וול על מוסריות המתקיימת גם אצל בעלי חיים – זה מעורר השראה, וגורם לחשוב על מקורות המוסר האנושיים. אל תוותרו:

https://www.ted.com/talks/frans_de_waal_do_animals_have_morals?language=he

וכאן בכלכליסט:

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3607826,00.html  

3.

ואני חושב על אותם גרגרי חול ביחסים. שנותרים גם אחרי שנים, ואשר כוחם הוא דווקא בקטנותם. לפעמים מתגלים משברים יותר גדולים, אבל היות והם עוברים איחוי, הם אינם משאירים עקבות לאורך שנים כמו גרגרי החול.

ושאולי המהות של הגרגרים הללו, החומר ממנו הם עשויים, הוא פשוט אי-אמון.

ושהסיבה שהם מתקיימים אינו רק בשל סדק אי-האמון שנתגלה ביחסים המסוימים הללו,

אלא שהם מובאים כהוכחה וכעדות, לעוול מקורי עקרוני יותר שנבקע בילדות.

באופן לא מודע אנו מלקטים את המקרים הקטנים האלה כהד מוכח ומחזיק מים, למשבר האמון של ילדותנו שבשעתו לא הכירו בו, ולא זכה לקבל קיום של אמת. באיזה אופן עמוק אנו חשים שעולם המבוגרים בגד בנו – זה החוש המוסרי הכי בסיסי בנו שטלטל – אבל איש אינו מדבר על זה.  וכך, כל פעם שמישהו עושה לנו עוול קטן, זה כמו הוכחה לכך שיש אכן עוול בעולם, ולא טעינו בילדותנו כשהרגשנו שמשהו מאוד לא בסדר קורה כאן.

4.

ובנושא הרקע:

אפשר קצת להקשיב לג'נדלין כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=DZ_QPBcTBf4

ופה תמצאו מאמר מסכם על גישתו בעניין ה"מובלע" (הרקע) בתוך הקשר רחב יותר:

http://www.focusing.org/fot/gendlin_contribution.asp

זה נושא רחב מאוד, ואלה רק נגיעות.

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *