כללי השיחה – מבוא קצר ומפת מושגים

 

1.

לא כל שיחה היא שיחה של תקשורת קושרת ולא כל תקשורת קושרת מתמצה בשיחה.

בהקשר של המאמר הנוכחי אנו משתמשים במילה שיחה כדי לציין את האקט הקונקרטי של חילופי דברים בין שני אנשים. תקשורת קושרת היא עניין רחב יותר משיחה. היא יכולה להיות גם ללא דיבור, מגולמת במערכות יחסים, קשורה לענייני רקע וכן הלאה.

2.

מעבר למאמר הזה אנו משתמשים במילה "שיחה" גם כדי לציין את הדברים הבאים:

–         שיחות לא מילוליות שיש בין אנשים, בכלל זה שיחות צל ושיחות רקע ושיחות של אדם עם עצמו – כולן מתנהלות בספירה שמעבר לחילופי הדברים הממשיים.

–         עצם הדיאלוגיות שהיא מימד של הקיום גם ברמה החושית גם ברמה המוסרית גם ברמה האמונית. כאן אנו אומרים שהאדם נתון בתוך שיחה מרגע לידתו עד מותו. זה טיבו של העולם, ומהותה של הממשות.

ושוב – במאמר הנוכחי השימוש במילה שיחה מתייחס לחילופי דברים קונקרטיים.

3.

כמו שיש לשפה חוקי דקדוק ותחביר שהם עמוקים ומורכבים, כך יש גם דקדוק של שיחה, שהוא אף יותר מורכב מזה.

וכמו שאנחנו יודעים להשתמש בשפה באופן תקני גם בלי לדעת את חוקי הדקדוק, ומרגישים כאשר דבר מה משובש בניסוח, כך גם לגבי חוקי השיחה – איננו מודעים להם, אבל אנחנו אומנים בשימוש בהם.

4.

כל שיחה, בין אם מדובר בשיחה בין אנשים או בין תחליפים, פועלת על פי חוקי השיחה.

במובן הזה כל שיחה היא גם שיתוף פעולה של שניים הפועלים יחדיו לקיים את השיחה, ולקיים את החוקים, ולשוחח במסגרת החוקים.

אלה חוקים ברורים ועם זאת מאפשרים מידה של גמישות – מבלי שתתפרק השיחה ומבלי שתאבד המשמעות (גם הדקדוק של השפה הוא גמיש, אם כי קצת פחות). פעמים רבות כאשר עוברים על החוקים – יש לזה משמעות ומסר בפני עצמו. כלומר, גם המעבר על החוקים מתנהל על פי חוקים משלו.

5.

העובדה שלשיחה יש חוקים ושאנו שומרים עליהם, איננה אומרת שאנו כלואים בתוכם. אותם חוקים יכולים מצד אחד להיות בית סוהר של תקשורת קושרת, ומצד אחר להוביל לשיחות פוריות ביותר, בדיוק כמו שדקדוק של שפה יכול לשרת מאמר משעמם או שירה מעצימה.

ועם זאת, הרבה ממנגנוני התקשורת הקושרת עושים שימוש בחוקי השיחה למטרתם.

במקום הזה קצת יותר מודעות לחוקי השיחה, יכולה לעזור גם להבין את התקשורת הקושרת, וגם לשחרר אותה מעט.

צריך להדגיש שגם ה"תחליפים" שמנהלים שיחה וכביכול לכדו את זהותנו בתוכם – גם הם אינם חופשיים, גם הם מנהלים שיחה על פי אותם חוקים עצמם.

6.

דוגמא פשוטה לחוקי השיחה היא חילופי התורות בשיחה.

יש לזה כמה רבדים: זה אומר שאנשים לא מדברים בו זמנית, אלא פעם זה מדבר והשני מקשיב, ופעם זה מדבר והראשון מקשיב. המעברים ממדבר למדבר נעשים על פי קודים. בדרך כלל מי שמדבר הוא זה שאחראי להעביר את רשות השיבור למקשיב. יש דרכים למקשיב לסמן כאשר הוא רוצה לדבר, ומצופה מן המדבר להתייחס לרמזים אלה. ובאופן כללי – אם כי זה גם תלוי בסוג השיחה – מצופה איזון בין המדברים. אם המדבר הראשון מדבר קצר, כך גם השני, אם הראשון מאריך כך גם השני.

7.

מה שקושר אותנו בפועל, בשיחה של תקשורת קושרת, זה חוקי השיחה – אותם חוקים שבבסיס נועדו לשיתוף פעולה ומשמעות, משמשים בידי התקשורת הקושרת כדי לווסת התנהגות.

כך למשל, אחד מחוקי השיחה הבסיסים נועד למנוע שרשרת אלימות – אסור לבטא תוקפנות חשופה לזולת בשיחה. אנחנו מחשקים את הזולת באמצעות חוקי השיחה כדי לשמור אותו במקום שבו לא יוכל להזיק לנו. באותה תנופה גם אסור לנו לחשוף את תוקפנותו הסמויה של הזולת – זה יהיה אקט של תוקפנות גלויה בעצמו. כך שאם הוא תוקפן באופן סמוי אלינו, אסור לנו להגיב בתוקפנות גלויה, אלא להמשיך להעמיד פנים שהכול בסדר, איש לא פגע בנו…

8.

יש סוגות (ז'אנרים) שונות של שיחות והחוקים מתאימים את עצמם לסוגים השונים של השיחות, אבל בדרך כלל אלה אותם חוקים עצמם עם שינוי במידה.

יש שיחת חברים, יש שיחת מכולת, יש שיחת רחוב בין זרים, יש שיחת שכנים, יש שיחת אנשי מקצוע, שיחות רומנטיות, שיחות עסקים, וכן הלאה.

9.

השניים שמקיימים שיחה, שותפים ביצירת מצע משותף – החוקים עוזרים להם בזה. זה מייצר מעין קרום שעוטף את השיחה שלהם ועושה אותה כמעט לייצור אורגני. חילופי הדברים הם כמו תהליכי חיים שבצד תוכנם גם מקיימים את הייצור החי הזה. אנשים מבחוץ יכולים להרגיש את המעמד האנרגטי של זה – ויש גם כאן חוקים הקשורים למידת ההתערבות ואופן ההתערבות בשיחה של שניים אחרים.

מה שקורה בשיחה תמיד קשור גם לרובד האנרגטי הזה שבדרך כלל הוא מעבר למודעות של המשתתפים בשיחה. קורה שם משהו גם ברמה הביולוגית וגם ברמות אחרות מאוד מורכבות. את זה הם לא מנהלים – זה קורה.

10.

אפילו השיחה הכי פתוחה הכי זורמת הכי יוצרת, פועלת על פי חוקי השיחה. אחרת המשמעות מתפרקת בתוך השיחה, והאורגן החי של השיחה מת.

11.

כאמור, הבחנו בין שיחה של תקשורת קושרת לבין שיחה של מפגש. ההבחנה הזו היא לא בין סוגות שונות של שיחה, אלא קשורה להיבט אחר שיכול לבוא לידי ביטוי בכל סוגה – אם כי יש סוגות שיותר פגיעות לתקשורת קושרת.

12.

חוקרים שונים שחקרו את חוקי השיחה יצרו מערכות חוקים מעט שונות זו מזו, ובאופן כללי, יחסית, העניין הזה פחות נחקר מן הדקדוק של השפה.

הנה כאן דוגמא לרשימת כללים על פי חלוקה שניסחתי (דני): http://www.dialogit.org/tm/archives/1510

אחת החלקות המוכרות בשדה המחקר הם כללי השיחה של גרייס למשל כאן:

 http://www.cog.brown.edu/courses/cg45/lecture%20slides/Gricean%20Maxims.pdf

והנה דוגמא מצחיקה של שיחות שלא מקפידות כל כך על החוקים…:

https://www.youtube.com/watch?v=vEM8gZCWQ2w

13.

אותנו מעניין בין היתר לראות איך תקשורת קושרת משתמשת בחוק זה או אחר של השיחה כדי לקשור, כדי לא להשתנות, כדי לנהל יחסים במקום לפגוש.

פורסם בקטגוריה התייצבות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על כללי השיחה – מבוא קצר ומפת מושגים

  1. That pistol was absolutely the only thing you could take out hunters with on One shot to the orange bits on their back and they went

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *