הערות בעקבות מפגש שנים עשר

 

1.

שיחה היא מיומנות כל כך מורכבת. אנחנו מתפעלים כשאנחנו רואים אדם מג'נגל עם חמישה כדורים, אבל זה כאין וכאפס מול המיומנות הנדרשת מאתנו כדי לשוחח. העובדה שרובנו עושים את זה כבדרך אגב, בקלות יחסית, בלי לעמוד על גודל המעלל, מאוד מטעה. היא מורה על אבולוציה אנושית בת מאות אלפי שנים שעומדת מאחורינו, בכל שיחה.

זו אחת הסיבות שאמרתי שזו פסגת המיומנות האנושית. במובן מסוים, היא אוספת אליה את כל המיומנויות האחרות ומביאה אותם בעניין אחד.

אבל, מעבר לזה, בשבילי היא פסגה גם במובן הזה שהיא חורגת מן היחיד, ובמפגש עם הזולת מייצרת משהו שיש בו מן הסוד. האפשרות לדיאלוג ממשי, ערני יוצר – היא קסם. ואני לא מפסיק להתפעל ממנו.

אז נכון, אנחנו רגילים לשוחח, ונראה שהרבה מן הקסם הזה "מבוזבז" על כל מיני שיחות לא דווקא עמוקות – אבל גם שם הומה הקסם הזה.

2.

המעלל המורכב הזה נתמך הרבה על ידי חוקי השפה וחוקי השיחה. ביחד, כל החוקים הללו מאפשרים להחזיק את האורגן השיחתי חי. אז נכון שלא פעם עוברים על חוקי השיחה, אבל תמיד המסה העיקרית של חוקי השיחה נשמרת, וגם כשעוברים על חוקי שיחה מסוימים, אין זו סתם שוטטות, אלא עניין שמפורש ביחס לחוקי השיחה, שהם נותרים כמסגרת ההתייחסות. נתתי את הדוגמא של גומייה – לנוע הלאה מחוקי השיחה זה כמו למתוח את הגומי – זה לא בלתי אפשרי, אבל זה דורש סוג של מאמץ נפשי, ויש לזה מחיר.

ויש מערכת של חוקים משנית, שגם מגדירה את האופן שבו אפשר לעבור על חוקי השיחה, ומה הפירוש של זה. ואני מניח שיש אפילו מערכת שלישונית.

העבודה של עשרות או מאות של חוקים (תלוי איך סופרים) המתחזקים את השיחה, איננה אומרת שאין לנו חופש. להפך, רק מתוך הישענות עליהם, אנחנו יכולים באמת להביע את עצמיותנו בתוך השיחה. אחרת השיחה הייתה מתפרקת, המשמעות הייתה מתפוררת, לה היינו יכולים לייצור תנופה.

3.

השורש של התקשורת הקושרת נעוץ בזרע הכאב, בסיפורים הלא פתורים שלנו, בדרמות הפנימיות שלנו,

אבל,

כל זה, כשהוא בא אל תוך השיחה, בסופו של דבר גורם לשימוש קושר במנגנון השיחתי.

בפועל, כאשר אדם מסוים בתוך השיחה מתקשה להגיד דבר מסוים (לנוע ימינה או שמאלה) מה שמגביל אותו ברוב המקרים אלה חוקי השיחה – להם הוא נאמן באופן לא מודע. אז זה לא אומר בהכרח שמודעות לחוקי השיחה יכולה לעזור להתיר כאן דבר – אלה מנגנונים מאוד אוטומטיים – אבל ההבנה הכללית של זה – הערנות לעובדה זו – יכולה לעזור. ובין היתר, היא יכולה להיות מבוא ליצירת היגיינה תקשורתית חדשה.

אגב, התרגום למילה "היגיינה" הלועזית הוא בעברית גֵּהוּת.

חוקי גהות תקשורתית חדשה.

החוק הראשון שכתבנו ביחד – "נתינת ערך לזולת". ולא המשכנו מפאת הזמן. נחזור אל זה בהמשך. בסופו של דבר עיקר העניין, כמו בענייני בריאות גופניים, זה ברפואה מונעת. הרגלי בריאות, שמאפשרים ליצור אקלים תקשורתי בריא.

4.

אותו חוק שיחה מסוים יכול לשמש כמצע לתקשורת פורחת, או כמנגנון של קשירה.

אז אפשר להגיד שאדם שאינו נאמן לחוקי השיחה לא יכול להיתפס אל תוך תקשורת קושרת.

אבל, באותה המידה אפשר לומר שהוא בכלל לא יכול לקיים שיחה.

ועם זאת, אולי אדם שערני לחוקי השיחה ולהשפעתם עליו, יכול לשמור אותם ככלים לשירותו, ולהתרחק ממצבים שבהם הם עושים שימוש בו.

אותי מכל מקום זה מעניין – זה כמו להסתכל על מאחורי המסך, לפתוח את הקופסה של הטלוויזיה ולראות את כל החיווטים והמרכיבים. כבר שלחתי קישור לניסיון ראשון שלי לסדר את החוקים הללו לקטגוריות. אולי כעת יהיה לכם יותר מעניין להציץ שוב. זו רק סקיצה ראשונה. http://www.dialogit.org/tm/archives/1510

מכל מקום, אלה הדברים שעלו במפגש:

חוק התגובה,

חוק התשובה,

חוק ההתעניינות,

חוק המשוב,

חוק הנושא,

חוק התרומה הזהה,

חוק איסור שיבוח עצמי,

הקרן לעידוד העלילה,

חוק האמת,

חוק ההקשבה,

חוקי הידידותיות.

5.

התחלנו לדבר, בין היתר, על חוקי שינוי נושא בשיחה. בדיקה שטחית באינטרנט בנושא זה העלתה הרבה. הנה מדגם מעניין:

http://edition.cnn.com/2012/06/26/living/five-ways-to-change-conversation/

http://friendship.about.com/od/Keeping-Friendships-Strong/a/How-To-Gracefully-Change-The-Subject.htm

מעניין מאוד…

שינוי נושא הוא אסטרטגיה אחת שיכולה להיות כשאנו לא רוצים לדבר על נושא מסוים.

אבל הנה תשובה ישירה ומפורטת מה לעשות כאשר אנו נשאלים שאלה שאנו לא רוצים לענות עליה (חגית):

http://changingminds.org/techniques/questioning/dodging_question.htm

 מה הערך של כל זה?

 זה יכול להרגיש כמו סוג של מניפולציה שאנו עושים – משמע, שזו דרך "לשלוט" בשיחה. ונדמה לי שהדבר שאנו שואפים אליו הוא בכל זאת אחר – לא שליטה כי אם חירות. של שני הצדדים. אבל בכל אופן זה מאיר עוד מן המורכבות של השיחה וחושף עוד קצת מחוקיה.

 6.

מאוד אשמח, אם תתקלו בחוקים נוספים, שתכתבו לי עליהם – בשבילי זה מחקר שעדיין בחתלויו.

אאסוף את החוקים ובהזדמנות אערוך רשימה יותר מפורטת ואשלח לכם. בלי נדר.

פורסם בקטגוריה התייצבות, מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *