התלת-מימד – מפת התמצאות

1.

כאשר מישהו מקשיב לנו ממש קורה משהו שהוא מעבר לעובדה שיש לנו למי לספר את מה שממילא אנו יודעים. בקיומו האחר מולנו נפתח מרווח של נוכחות אשר בתוכו יכול לנבוע החדש. למרווח הבין-אישי הזה אנו קוראים התלת-מימד.

2.

התלת-מימד הוא שם קוד לממשות על פי פרשנות תיאורטית מסוימת,

הוא דימוי של המציאות המוחש בגוף,

הוא סימון של המקום שנמצא מחוץ לתוכנה הקדמונית,

והוא גם היבט של הריפוי.

3.

הלימוד של התוכנה הקדמונית מתמקד באותם חלקים פגועים פצועים וכואבים באדם הפועלים באופן מכאני,

הלימוד של התלת-מימד נסמך על החלק השלם, הנאור, המתוקן הפועל באופן יוצר. הוא תמיד נמצא שם, ומביא ברכה וריפוי על החלקים הפגועים מעצם ההיזכרות בו והלימוד שלו.

4.

"השלישי האנליטי" הוא מושג בפסיכואנליזה (אוגדן) שמתייחס לאותה מהות הנמצאת בין המטפל למטופל ומגלם בתוכו את הפוטנציאל של הריפוי הקיים בקשר. במובן מסוים זה אכן כמו נוכחות שלישית, המושכת הן את המטופל והן את המטפל אל אופקיה של מציאות גבוהה יותר. יש מובן שבו לא המטפל מטפל במטופל – השלישי מטפל בשניהם.

5.

על פי מדרש על בריאת האדם, האדם המקורי היה אנדרוגינוס עם פנים מקדימה ופנים מאחור, ארבע ידיים וארבע רגליים. וכאשר אלוהים גילה שלא טוב היות האדם לבדו, הוא הפיל עליו תרדמה וחתך צלע שלו – כלומר לא עצם, אלא הוא ניסר אותו לשניים. באופן הזה הוא פגע בשלמות המקורית, הסימביוטית, אבל פתח פתח לשייכות הדיאלוגית: שני החלקים, שבזמן ניסור היו גב אל גב, למדו להסתובב זה אל זה, ובפנייתם ההדדית יצרו שלמות שהיא עמוקה יותר מן השלמות המקורית – שלמות רוטטת, איכות מיוחדת שבשונה מן השלמות הסטטית מהווה שלמות דינמית, רוחשת, המתקיימת כמרחב נושא סתירות שלא ניתן לכנס אותו אל תוך תודעה אחת.

6.

לאדם שתי עיניים, אשר בשל מיקומן השונה במרחב, הן קולטות כל אחת תמונה מעט שונה של המציאות. זה סוג של סתירה אשר המוח אינו מנסה לטשטש אותה, אלא אדרבא הוא פועל בעזרתה ליצור את ראיית העומק – עניין המוחש באופן ממשי ביותר, ואשר מוסיף גם דיוק לראייה.

כך גם המציאות הנפתחת במרווח בין שתי תודעות.

כל תודעה נמצאת במקום אחר, ורואה אמת אחרת, אבל כשהם מסכימים להשתתף בשיחה, הם מייצרים מרחב תלת-מימדי השונה מכל אמת בבדידותה – זו הממשות (להבדיל מן האמת).

את הממשות הזו אין דרך להכניס בחזרה אל תוך תודעה אחת, אי אפשר לשטח אותה, להסביר אותה בדרך הרגילה – אפשר רק להשתתף בה, להיות נוכח אותה כחלק מן הדיאלוג. זו דרך אחרת של "ידיעה" אשר מתקיימת בתוך הדיאלוג. נגמר הדיאלוג, נגמרת גם הידיעה.

7.

במילים אחרות, מה שקראנו לו "ממשות" והזמנו לחבור אליו, שונה מן האמת או הפתרון הנשקפים לתודעה האחת. הוא מתקיים במרווח החי שבין אני לאתה. מציאות מרובת תודעות.

לממשות הזו, כמו לראיית העומק, יש טעם מוחשי בגוף של "תלת-מימד", להבדיל מן השטוח של החשיבה המושגית-מכאנית, בת התודעה האחת.

כאשר אני נכנס לחדר חשוך וחש שיש שם מישהו – אני לפתע גם שומע את הקשבתו אליי, ובאותו רגע אנו נכנסים לתדר של ידיעה-הדדית: אני יודע שהוא יודע שאני יודע… אני קשוב לזה שהוא קשוב לזה שאני קשוב… באינסוף הזה הומה הנוכחות. מעשה שהוא בו זמנית בלתי רגיל ועם זאת יומיומי לגמרי ונוכח בלב כל מפגש.

8.

התלת-מימד הוא הבוגר (הלומד, המתנסה). (לא הרצינות הקדורנית, עקרון המציאות הרציונאלי, הבינוני, וכן הלאה). יש לו גם זיקה לפלא.

זה גם החלק בנו שיודע – ידיעה של בריאות – באופן "פנימי", שהוא אחר מן ההיגיון. לא תמיד הוא נגיש לנו, אבל תמיד הוא שם, בבחינת "בצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך". ובעצם הידיעה הפנימית הזו, שנמצאת לכאורה עמוק בפנים, היא המגע עם אותה ממשות תלת-ממדית שאנו חלק ממנה.

9.

לקריאה וצפייה נוספות:

א. המרווח בין אדם לזולתו:

פרק ראשון ב"חוכמת נפש דיאלוגית".

סרטון מצויר בן עשר דקות על התקשורת בין אישית בכלל ובין היתר גם על ידיעה הדדית.

מאמר קצת ארוך (ואחד מרבים) של ג'והן שותר על המרווח והדיאלוגיות (אנגלית)

וסרטון בן רבע שעה של ראיון איתו.

עוד על התלת מימד.

ב.

מבוא קצר לR-CS שפיתח אייזמן ממכון האקומי. Re-Creation of the Self (אנגלית) עוסק בפסיכותרפיה שמבוססת על האני-האורגני הוא אותו מרחב שנמצא מחוץ לתוכנה הקדמונית.

וכאן מאמר ארוך ומפורט יותר של אותו עניין. (אנגלית)

ג.

הסבר קצר על השלישי האנליטי (בעברית)

ומאמר קצת יותר ארוך על הניסיון שדן גם בשלישי האנליטי (בעברית)

ד.

פסיכולוגיה חיובית – הרצאת טד של סליגמן (כתוביות בעברית) מחזור גישות בפסיכותרפיה שעסוקות פחות בפתולוגיה ויותר בהתפתחות אישית.

ריצ'רד מוס – ראיון על החיות הרדיקלית ובכלל (ארוך יחסית אבל מעניין)

ריצ'רד מוס על עבודתו (סרטון קצר)

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.