על היחידות

כשם שיש אבק לשון הרע יש גם אבק של סיפורים. והם נטפלים אל האדם אולי בדומה לאופן שחיידקים ווירוסים נטפלים לגופו. ואולי אלה ביטויים שונים של אותו הדבר עצמו. ואולי אותו הדבר עצמו ממש.

ולפעמים מערכת החיסון חלשה. אות וסימן לכך שהאדם לא נגמל עדיין, לא מצא את נקודת הייחוד שלו, לא למד את אותה פעולה של התייחדות שהיא הפוכה לפעולת ההתמכרות.

ומעניין אותי להבין מה הוא שורש ההתמכרות, מה היא אותה חולשה של הגוף והנפש המזמינה את הטפילים לבוא ולהתיישב על המצע החי, ולעטוף את הנשמה בערפוליהם. וכנגד זה מה עושה אדם כדי לשוב ולעמוד על רגליו, כדי להיטהר, להתנקות, ולזכור את מי שהוא. ברור לי שאין זה מעשה יחיד ומחוסן, אלא לימוד תמיד, תנועה שחוזרים ועושים אותה כל בוקר מחדש, כשם שחונכים כל בוקר מחדש את המקדש. ומעניין אותי להבין את כל זה יותר לעומק.

והפעולה הזו היא במידה רבה פעולה של אי-התערבבות, אבל לא כעניין הקיים ועומד מראש כחיסון וחישול, אלא תמיד כתהליך של התרה המתחדש. כתהליך של הפרדה, כתהליך של היטהרות, כתהליך של זהות, כתהליך של מציאת מרכז.

מכאן העניין לקבוע מסגרת ללימוד.     

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *