טיפול עשרת אלפים

ההשתתפות בקבוצת דיאלוג היא לי כמו חלק מתחזוקה שוטפת, רפואה מונעת, טיפול עשרת אלפים, היגיינה נפשית ואורח חיים. אחת לשבוע, לטבול מחדש במרחב הקבוצתי האחר. זה לא קשור לצורך לפתור סוגיה מסוימת, כזו או אחרת, ואין זה מעשה של הכשרה או לימוד שמצטמצמים לפרק זמן מסוים שאחריו שוב לא אצטרך לדוש בנושא. כמו מקלחת, כמו טבילה במעיין עם בוקר, זה חלק מן האקלים המקיף, שעם התחברותי אליו הוא עוזר לי למצוא מחדש את עצמי. מרגע זה של התמסרות, התהליך כבר עושה את שלו ללא מודעותי וללא התערבותי – מוציא את החלקים שזקוקים לניקוי, משמן את החלקים שהתייבשו, מניע את החלקים שהסתיידו, מחדש את אלה שהתקלקלו, ומחזיר כל דבר למקומו ותפעולו התקין.

הנה שוב נכון אני לחיים.

™˜

ומדוע דווקא קבוצה? והרי טיפול פסיכולוגי אישי שבועי יכול באותה מידה להוות תחזוקה שוטפת של הנפש ומענה הולם (או לצורך העניין מדיטציה של בוקר, שגרת תפילה, סדנת וויפאסנה תקופתית וכן הלאה).

ובכן, מצד אחד לא דווקא – זה לא סותר את כל השאר,

אבל מנגד יש בכל זאת משהו מיוחד בשבילי בקבוצה, שהוא שלם כפי שלא יכול להיות טיפול זוגי או עבודה אישית. כתבתי על כך בהרחבה במקומות שונים – הקבוצה מייצרת מציאות החורגת מן המישור האישי והפסיכולוגי. בריבוי פניה, היא מייצגת את המציאות באופן נרחב יותר, והיא הזדמנות להתאמן בשייכות, ולהיזון ממשהו שהוא מקיף ורחב ממני.

אם אני אכן מתמסר לו.

אמנם אין זה פשוט בכלל – קבוצות נוטות לכל מני כיוונים, ולפעמים צריך להתייגע הרבה כדי להגיע לאותה איכות דיאלוגית הנמצאת בקוטב השני למקובל בקבוצות, ואף על פי כן, כשמגיעה האיכות הזו, וגם אם היא רק מהבהבת ואין לה קיום יציב, יש בה ברכה גדולה ושלמה יותר. כאן יכול להתקיים תהליך יצירת המשמעות בכל אונו וחיוניותו.    

™˜

וכמה זה קבוצה? כמה אנשים זה מספיק ליצור את ריבוי הפנים?

יש מובן שכבר שלושה אנשים נושאים עמם את האיכות של שורש הקבוצה – זה לא אני לבד ולא רק אני ואתה, אלא כבר יש אותי, אותך ואותו. האינטימיות של הזוג מפנה מקומה לתודעה של ציבוריות. ובכל זאת, דומה שהשלישייה לא יכולה לשאת לחלוטין את מלוא ריבוי הפנים של קבוצה על איכויותיה המברכות, המאפשרות לאחדים לנוח, בשעה שאחרים מובילים.

באופן טבעי אני נוטה למספר חמש כגודל המינימאלי למה שיכול להיחשב כקבוצה אמיתית. חמש הוא הפריצה הראשונה מחוץ למיקוד העצמי, הוא מאפשר איזו הישענות פתוחה על הכלל.   

אבל אולי יש איזו אמת וחוכמה בעשר, שהם פעמיים חמש, ומהווים את המניין היהודי.  

™˜

כך או כך – שיהיה זה טיפול חמשת אלפים או טיפול עשרת אלפים – החמישה או העשרה מייצגים אכן את האלפים. אפשר, אם כן, לקרוא מחדש את המושג הזה שהשאלתי מתחום המכונאות ומייצג את מרווח הקילומטרים בין טיפול לטיפול, ולראות בו את התוכן העשיר – מספר האנשים עצמם, שנוכחים, ולו רק באופן סמלי, כדי לחזיר אותי למסלולי. 

™˜

וזו המהות של התהליך – מה שעושה לי הקבוצה באותו "טיפול עשרת אלפים":

היא מדייקת את ההתכוונות – את האופן שבו אני מתייצב במציאות, את תדר השידור והקליטה, ומחזירה אותי לשגרת יומי מכוננן יותר, פורה יותר, מוסרי יותר.

היא עוזרת לי למצוא מחדש את חוט הייעוד, את ה"מי אני, מאין אני בא ולאן אני הולך?". משמע, את המשמעותיות והתכלית.

היא עוזרת לי לחבור מחדש לזרימה של המציאות. להיות חלק, שייך, נוכח. אם התחלתי את המפגש מנותק, מחוצץ, הנה זמן החברותא עושה את שלו, ובסוף המפגש אני שוב חלק מן הזרם, וזה ממשיך ללכת אתי זמן מה.

היא עוזרת לי למצוא מחדש את השפה – שפת האמת – השפה האישית והמיוחדת שלי שכאשר אני משתמש בה היא מביאה אותי לאמת המשחררת. כמו כל שפה היא מורכבת מכל מני מילים, ותובנות שמדייקות כל אחת בדרכה, אבל מעבר לכל הרי הן חלק משפה אחת, שיש לה טעם ואיכות מצטברת.

היא עוזרת לי למצוא מחדש את סדר העדיפויות, לראות מה עיקר מה טפל, את מה יש לשים במוקד, ומה מוצא את מקומו באופן טבעי לאחר שיש מוקד. באופן זה גם נעשה ברור יותר הייעוד, והכוח היוצר להפוך גורל לייעוד.   

ואף שמניתי אותם בנפרד, הם כולם היבטים שונים של דבר אחד, אם תרצו, של אותה התכווננות המזכירה לעצמי את עצמי.    

™˜

ומה שאני מאחל לעצמי, אני מאחל לכל אדם סביבי:

שבדרך של שגרה וכחלק מאורח חיים, ייקח חלק בפגישות של קבוצת דיאלוג, יעשה הפסקה במרוץ חייו כדי לשוב ולהיזכר מי הוא ולאן הוא משתוקק.   

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *