1.
ייחודיות היא סוד ההוויה. לפני הרמה הנפשית או הרוחנית היא הדבר הנמצא במרכז הקיום ומהווה את עיקר מהותו וטעמו.
2.
ברמה הפסיכולוגית אנחנו מבחינים בין ייחודיות למיוחדות. ייחודיות היא אותה איכות שאינה ניתנת להשוואה, ומיוחדות היא אסטרטגיה פסיכולוגית להשיג ערך: להיות כמו כולם אבל יותר.
3.
כאשר לא נותנים לילד/אדם לקיים ולבטא את ייחודיותו, פורצת לה תשוקת הייחוד ונהפכת לצורך להיות מיוחד. זה נשמע דומה, אבל באמת המיוחדות לא נותנת מענה לכמיהה העמוקה לייחודיות, וכך נותרת תמיד בגדר התמכרות.
4.
אבל מכיוון ששורש הקיום שלנו הוא בייחודיות וכל מופע של חיינו מחובר לשם – כך גם למיוחדות יש שורש בייחודיות, ולמעשה כייחודיות שהתהפכה היא יכולה להיות מורת דרך בחזרה לייחודיות. אנחנו קוראים לתהליך שבו אדם הולך כל הדרך במעלה גלגולי המיוחדות עד שורש הייחוד שלה בשם, חזרה בתשובה.
5.
מבחינים בין תגובה לתשובה – תגובה היא הדבר שנהדף מקליפת האישיות ויש לה אופי מכאני ועל-אישי, תשובה היא הדבר שבא מן המעמקים של היות מישהו, ויש לה שורש של חירות.
6.
בדרך כלל, כשאדם פועל ממקור ייחודיותו הוא משיב, כשהוא פועל ממקור מיוחדותו הוא מגיב. ובאופן כללי אפשר להבחין, אם כן, בין תגובת המיוחדות לתשובת הייחודיות.
7.
ברמה הפסיכולוגית-חברתית אנחנו מבחינים בין לבדות לבדידות. לבדות היא ההסכמה לוותר על המיוחדות ולחזור לייחודיות. בדידות היא החומה שאדם מקיף את עצמו בה כהגנה מזולתו. ממילא ברור שאפשר להיות בודד בחברת אנשים אחרים (לפעמים יותר מאשר כאשר נמצאים לבד ממש).
8.
לבד הוא המצב הפיסי של היות ללא אנשים, לבדות היא היציבה הקיומית של הייחודיות.
9.
לבדות היא השקט של היחיד – קול דממה דקה. הבדידות בדרך כלל רועשת ושטחית. היא מגלמת את המולת המיוחדות, התזזית של חדר הדרמה והרכילות.
10.
בניסוח אחר – הייחודיות היא דרכנו לחיות מבפנים החוצה, המיוחדות היא הדרך לחיות מבחוץ פנימה.
11.
לחיות מבחוץ פנימה – משמע לחיות כדמות בתוך סיפור של מישהו אחר. ניסיון תמיד למצוא מקום בתוך הסיפור, שבנוי לכישלון מראש. מה שבדרך כלל רק מגביר את החיפוש הזה במעגל של התמכרות שהולך וגודל.