"שכחת שיש לךָ אימא?"
"אימא! התקשרתי אליך אתמול, את לא זוכרת?"
"מתי אתמול?"
"נו, בבוקר, שאלתי אותך… בקיצור, את לא זוכרת, בבוקר?"
"טוב, זה לא נחשב, כשאתה צריך אותי אתה תמיד יודע להתקשר."
"אבל אימא…"
* * *
סיפור2 – שיחה בינה לבינו:
"טוב, זאת גלי…"
"מרגיש שאת בתקשורת קושרת אתה."
"נכון! איך ידעתָ? לא סיפרתי לךָ כלום עליה!"
"משהו בנימת הקול, באופן שבו ביטאת את שמה. אפשר להרגיש טעינות, עומס, קושי."
"זה נכון, אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה."
"זה בסדר."
"זה לא שהיא עשתה לי משהו רע, אבל…(מספרת)."
* * *
סיפור 3 – רותי באה לבקר את גלית בביתה:
גלית: "זהו, נפרדתי ממנו הבוקר. אני לא יכולה יותר, זה לא שאני לא אוהבת אותו, אבל שנינו הבנו שיותר טוב ככה".
רותי מהנהנת בהבנה, מסתובבת בבית, מקשיבה, פותחת את המקרר, מוצאת שם תותים.
רותי: "אפשר לאכול קצת מן התותים?"
גלית: "ממ, קצת."
רותי: "זה בסדר גם אם לא."
גלית: "זה בסדר, את יכולה לקחת."
רותי: "אם את לא רוצה, אני לא אקח."
גלית: (בצעקה) "זה בסדר! אוף, הכול מסתבך לי היום! (מנמיכה קול באשמה קלה) זה בסדר, פשוט הוא אוהב תותים, קניתי בשבילו."
רותי: "חשבתי שאמרת שנפרדתם."
גלית: "כן, אבל את יודעת…"
* * *
סיפור 4 – עודד ושירה נפגשים במקרה:
עודד מחבק את שירה שלא ראה כבר שלוש שנים, ומיד מעיף מבט קצר לצדדים, רוצה לראות אם החברה שלו ראתה או לא ראתה. שירה מרגישה בהסתייגות, אבל חושבת שזה בגלל משהו מהעבר, ושהיא "מעיקה". רוצה להיפרד "יפה" ולהמשיך הלאה. עודד מרגיש משהו, חושש שאולי פגע בה. נפרדים בתחושה קצת כבדה. חברתו חוזרת:
"מי זו הייתה?"
"הא, מישהי שהכרתי פעם."
החברה מרימה אליו מבט חשדני. הוא שותק.
* * *
סיפור 5 – בייביסיטר:
גל בת שש עשרה עושה בייביסיטר לעידו בן עשר. עידו מספר לה על אוסף היצורים שלו, וגל מספרת לו שגם היא אספה יצורים כשהייתה בגילו "נכון שזה נורא כיף?" (מדברת בקול מתיילד משהו. למעשה היו לה רק שניים כאלה, למרות שהיא רצתה שיהיו לה יותר…). עידו לא שם לב.
* * *
סיפור 6 – אודי ומוטי חברים טובים כבר שנים:
מוטי בא לבקר את אודי, יש להם עניין לדבר עליו, עניין שחשוב למוטי. אודי מוציא קערה של תותים והם מתחילים את השיחה. אחרי מספר דקות מצלצל הטלפון של אודי. הוא מבקש סליחה ויוצא למרפסת לדבר. כשהוא חוזר הוא מגלה שמוטי אכל את כל התותים. הוא לא אומר שום דבר, למרות שהיה לו חשק גדול לתותים. בהמשך השיחה הוא אומר משהו בסגנון "כמו שאני מכיר את הנפשות הפועלות…" וכשהוא מתבקש להסביר הוא פולט איזו הערה על התותים. מוטי נעלב. ובמשך שנה הם לא נפגשים.
* * *
סיפור 7 – הכול קורה בראשו של יוסי:
יוסי מדמיין איך הוא עומד בפני שופט: זה נכון שאנחנו לא כל כך מסתדרים בתור שכנים, אבל לא הייתי עושה דבר כזה. (הוא מתכוון לגרפיטי שעשו על דלת שכנו). אני אפילו לא יודע איך משתמשים בדברים האלה, איפה קונים אותם. אתה יכול לשאול כל אחד שמכיר אותי, זה בכלל לא משהו שאני יכול לדמיין לעשות (הוא באמת לא עשה, וגם אף אחד לא האשים אותו). כך חצי שעה בראשו.